ג'ורג' וסטינגהאוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון פרמטרים בתבנית אישיות*
←‏שנותיו המאוחרות: תיקנתי טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
שורה 60:
בשנת [[1893]] זכה וסטינגהאוס להכרה משמעותית כאשר לחברתו הוענק החוזה להקמת רשת חשמל בזרם חילופין ל[[התערוכה העולמית של שיקגו (1893)|התערוכה העולמית של שיקגו]]. צעד שהביא לתהודה ציבורית חיובית לשיטתו של וסטינגהאוס. וסטינגהאוס אף זכה בחוזה להקמת רשת חשמל למרחק גדול מתחנת הכוח ב[[מפלי הניאגרה]] לעיר [[באפלו]] בניו יורק, מרחק של 40 קילומטר משם.
 
ככל שהתפשטו רשתות החשמל בזרם חילופין עלתה התעניינותו של וסטינהאוסוסטינגהאוס בייצור חשמל. בתחילה עיקר הייצור היה [[אנרגיה הידרואלקטרית|הידרואלקטרי]], בסמוך למקורות מים זורמים ובמקומות שבהם לא היה מקור כוח הידרואלקטרי הופק החשמל במנועי קיטור. וסטינגהאוס חש שמנועי הקיטור אינם יעילים דים ושאף לפתח מנוע סיבובי יעיל יותר. בשנת [[1884]] קנה וסטינגהאוס את הזכויות להמצאתו של הבריטי צ'ארלס אלג'רנון פרסונס ל[[טורבינה|טורבינת]] קיטור, ושיפר טכנולוגיה זו לקנה מידה גדול יותר. בשנת [[1898]] וסטינגהאוס הפעיל יחידה לייצור 300 [[קילו ואט]] חשמל במפעל שלו לייצור בלמי רכבות. בשנת [[1899]] הוא התקין יחידה ליצור 1.5 [[מגה ואט]] חשמל, במהירות של 1,200 סיבובים בדקה, בתחנת הכוח של הארטפורד.
 
וסטינגהאוס אף פיתח טורבינות קיטור למנועים ימיים. טורבינות אשר היו יעילות ביותר במהירות 3,000 סיבובים בדקה, בעוד [[מדחף]] של אונייה מסתובב במהירות של כ-100 סיבובים בדקה. וסטינגהאוס פיתח מערכת להעברה יעילה של הכוח מן הטורבינה למהירות המתאימה למדחף.