צ'צ'נים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור פנימי לערך "אסלאם"
קישור פנימי לערך "ברית המועצות"
שורה 16:
שבטי הוואינח, אבותיהם של ה[[צ'צ'נים]] וה[[אינגושים]] חיו באזור ההרים של הקווקז החל מהתקופה הפרה-היסטורית. החל מ[[המאה ה-16]] החלו השבטים להתיישב באזור השפלה, והחל תהליך של [[אסלאם|התאסלמות]] בהשפעת העמים השכנים.
 
בתקופה זו החל תהליך ארוך וקשה של חדירת ההשפעה הרוסית לאזור הקווקז. הצ'צ'נים, עם נחלותיהם הרבות באזור השפלה הפורה, ועם השליטה בגישה למעברי ההרים המרכזיים, היו מטרה עיקרית לניסיונות ההתפשטות הרוסיים. ההשתלטות הרוסית על אזור הקווקז לוותה ביחס קשה אל האוכלוסייה הצ'צ'נית, ורבים גורשו או היגרו אל [[המזרח התיכון]]. [[המאה ה-19]] הביאה למספר מרידות צ'צ'ניות נגד [[האימפריה הרוסית]] כמו גם לניסיונות חוזרים ונשנים לרוסיפיקציה של האוכלוסייה. עלייתה של [[ברית המועצות]] הוסיפה לכך ניסיונות לקולקטיביזציה כפויה, ומסעות תעמולה נגד הדת, כך שהשתנה יחס הממשלה הסובייטית כלפי [[אסלאם|האסלאם]] בצ'צ'ניה וזאת לאחר שצידדו הצ'צ'נים בקומוניסטים מתחילת המהפכה הבולשביקית , מעודדים מהבטחות שונות לחופש דת. וכך אכן היה המצב בתחילת שלטון [[ברית המועצות]] אך השתנה לאחר מספר שנים כאשר התקינה הממשלה הסובייטית מושלים רוסים על האזור, בו היה מיעוט רוסי בלבד. הצ'צ'נים החלו להתקומם שוב, הפעם גם תוך כדי הבעת רגשות לאומיים.
 
ב-[[1944]] הורה [[סטלין]] על גירושם מאדמתם של הצ'צ'נים, ה[[אינגושים]] ועמים רבים נוספים מעמי הקווקז ל[[קזחסטן]] ול[[סיביר]]. גירושים אלו הביאו למותם של בין רבע לחצי מהמגורשים. שלוש שנים לאחר מות סטלין, ב-[[1957]] הורשו חלק מהמגורשים לחזור לאדמתם, אך המגורשים ששבו סבלו מאפליה. [[נפילת ברית המועצות]] הביאה להכרזתה של רפובליקה צ'צ'נית עצמאית, תחת הנהגתו של [[ג'וחר דודייב]], גנרל לשעבר בחיל-האוויר הסובייטי, שנבחר לנשיא. הרוסים לא השלימו עם המהלך ועל רקע זה פרצה [[מלחמת צ'צ'ניה הראשונה]]. במלחמה זו ספגו הכוחות הרוסים תבוסה, אך פלישת קיצונים אסלאמיים צ'צ'נים ל[[דאגסטן]] השכנה באוגוסט [[1999]] הביאה לפריצת [[מלחמת צ'צ'ניה השנייה]] שבה הובסו הבדלנים הצ'צ'נים. במערכה זו (שעדיין נמשכת בפועל אף על פי שרשמית הסתיימה ב-[[2001]]) נהרס חלק נכבד מהערים והכפרים של צ'צ'ניה ובעיקר עיר הבירה- [[גרוזני]]. למרות הטיפול החריף של הצבא הרוסי במלחמתו בבדלנים הצ'צ'נים (הוצאות רבות להורג, הרס כפרים שלמים) הוא טרם הצליח להכניעם כליל. על פי עדויות ארגוני זכויות האדם ישנם מקרים רבים של ניצול סמכויות החירום שנתונות בידי הצבא להתעמרות באוכלוסייה האזרחית, שבאה לידי ביטוי בחטיפות סיטונאיות ומעשי אונס וביזה. הצ'צ'נים עודם נלחמים נגד הצבא הרוסי, ומלחמתם מלווה במעשי טרור נגד הרוסים, בצ'צ'ניה, בדאגסטן וברוסיה, ובלוחמת גרילה נגד הכוחות הרוסים בצ'צ'ניה עצמה.