טיגריס כספי – הבדלי גרסאות

|שם מדעי=Panthera tigris virgata

'''טיגריס כספי''' ([[שם מדעי]]: ''Panthera tigris virgata''; קרוי גם '''טיגריס פרסי''' או '''טיגריס טוראן'''), היה תת-מין של [[טיגריס]] שחי ב[[מרכז אסיה]] ונכחד מן העולם כנראה בין [[1950]] ל-[[1970]]. הוא תואר לראשונה בשנת [[1815]] על ידי הזיאולוג הגרמני ג'והן קרל אייליגר. תת-מין זה היה השני בגודלו בתתי-המין של הטיגריס לאחר [[טיגריס סיבירי]], ומחקרים גנטים מוכיחים על קירבה גנטית רבה בין שניים, כשיש אף טענות שהטיגריס הכספי הוא למעשה אוכלוסייה מערבית של טיגריס סיבירי. הטיגריס הכספי היה נפוץ ממערב [[סין העממית]] עד [[טורקיה]], ובעיקר סביב [[הים הכספי]] שנתן לו את שמו. הגורמים העיקריים להכחדתו היו [[ציד]] ו[[בירוא יערות|אובדן בית גידול]] נרחב למטרות חקלאות. למרות שהוא הוחזק בתקופות מסוימות בשבי, לא נותרה שום אוכלוסייה שבויה בעת הכחדתו. מספר עורות ופוחלצים של תת-מין זה נמצאים במספר מוזאונים ברחבי העולם.

מבנה הגוף של הטיגריס הכספי היה בדרך כלל פחות מסיבי מזה של הטיגריס הסיבירי, וגודלו הממוצע היה נמוך ממנו במקצת. עם זאת מבנה הגוף עדיין היה גדול, מוצק וכבד משל תתי-המין האחרים. באזור הגיאוגרפיהגאוגרפי טורקסטן, תועדו זכרי טיגריסים כספיים עם אורך גוף של 200 ס"מ (2 מטר), אם כי נרשמו גם דיווחים על אורך גוף של 270 ס"מ, מה שכנראה מהווה את הגודל המקסימאליהמקסימלי שלהם. הנקבות היו קטנות יותר מהזכרים - בדרך כלל עם אורך גוף שנע בין 160 ל-180 ס"מ. המשקל המרבי הידוע של תת-מין זה היה 240 ק"ג. אורך הגולגולת המרבי של הזכרים היה 365-297 מילימטר, ושל הנקבות 255-195 מילימטר. למרות שהטיגריסים הכספיים מעולם לא הגיעו לגודלם של הטיגריסים הסיבירים, ישנם דיווחים על פרטים גדולים מאוד יחסית לגודל הממוצע של תת-מין זה. בינואר 1954 למשל, נורה טיגריס באזור טורקסטן ליד סומבר בקופט-דאג, ואורך גולגלתו היה 385 מילימטר - הרבה יותר מהאורך המקסימאליהמקסימלי של תת-המין הכספי, ועולה במעט על אורך הגולגולת של רוב הטיגריסים הסיבירים. גובה הכתפיים היה כנראה בסביבות 1.30 מטר ולמעלה מזה. הרגליים הקדמיות של הטיגריס הכספי בלטו בכך שהן היו עבות ומסיביות בצורה יוצאת דופן. הכפות של הרגל הקדמי היו גדולות ועבות, והטפרים היו גדולים במיוחד אצל תת-מין זה. האוזניים היו קצרות וקטנות יחסית, והזנב היה ארוך ועבה בדומה לתתי-מין רבים.

לטיגריס הכספי הייתה פרווה בעלת צבע רקע מגוון של גווניגוני כתום, זהוב וצהבהב, אם כי לרוב היא הייתה יותר בהירה ואחידה בצבעה משל טיגריסים במזרח הרחוק. הפרווה הייתה לבנבנה במותניים, בלחיים, בלוע, בצדדים הפנימיים של הרגליים וסביב העיניים. בניגוד לתתי-מין אחרים שאצלם נפוץ שהפס מתחלק למעין אליפסה עם פרווה בהירה במרכז, אצל תת-המין הכספי האליפסות היו צרות יותר ובעלות צבע כהה לרוב. הפסים היו צרים וברורים יותר על הפרווה מאשר אצל הטיגריס הסיבירי; עם זאת הוא די דמה לאחרון בכך שצבע הפסים שלו לא היה שחור אלא גוונים של חום או קינמון. דפוסי פסים שחורים לגמרי היו מצויים רק בראש, בצוואר, אמצע הגב וקצה הזנב. דפוס הפסים שבזנב היה עבה יותר ופחות מפותח משל טיגריסים אחרים, ודמה יותר לזנבם של ה[[ברדלס]]ים עם פסים שחורים ולבנים לסירוגין. למרות שהיה הבדל משמעותי בין פרוות החורף לפרוות הקיץ, זה לא היה באותה מידה כאצל הטיגריסים במזרח הרחוק הרוסי: פרוות החורף הייתה חיוורת ועבה יותר עם דפוסי פסים פחות מפותחים, ואילו פרוות הקיץ דמתה מאוד באורך ובצפיפות השיער לפרוות ה[[טיגריס בנגלי|טיגריסים הבנגלים]], אם כי נבדלה מהם בפסים צרים וארוכים הצמודים יותר אחד לשני. על פי תיאורים תת-מין זה זוהה בקלות בחורף בשל השערות הארוכות שהיו לו על הגחון, והרעמה הקצרה שהייתה לו על העורף, והוא גם התאפיין ברעמה ארוכה בצדדי הלחיים. מהתמונות הבודדות של המין ניתן לראות שהוא גם בעל רעמה ארוכה דמוית זקן באזור הסנטר.

התפוצה הגיאוגרפיתהגאוגרפית של טיגריס זה השתרעה החל מחופי [[הים השחור]] לאורך [[הרי הפונטוס]], [[אסיה הקטנה#רמת אנטוליה|רמת אנטוליה]], האזורים הדרומיים של [[הקווקז הקטן|הרי הקווקז הקטן]], סביב האזור הדרומי והמערבי של בקעת [[הים הכספי]] כולל [[הרי אלבורז]] ואזור [[ח'וראסאן]], המשיכה לרמת אוסט-אורט ומדבר [[קיזיל קום]] באזור [[טראנסאוקסאניה]] וב[[טורקסטן]], החופים הדרומיים של [[ימת אראל]] ו[[ימת בלחש]] באזור [[ח'ווארזם]], הרי [[הינדו-כוש]] ו[[הרי פמיר]] סמוך לחבל קשמיר, והסתיימה ברכס [[טיין שאן]], [[הרי קונלון]] ומדבר החול [[טקלה מקאן]] סמוך לרמה הטיבטית.

גורם ההכחדה העיקרי של הטיגריס הכספי במרכז אסיה הייתה הממשלה הרוסית אשר גרמה לכך במהלך התוכניות להפיכת שטחים עצומים בטורקסטן לאזורי חקלאות בתחילת המאה ה-20. החקלאיים ואנשי הצבא הרוסי שזרמו למקום בכמויות גדולות השמידו את מרבית האוכלוסיות של הטיגריסים בכל השטחים הפוריים של הרפובליקות המרכז-אסייתיות, בעיקר על ידי בירוא יערות וייבוש ביצות ונטיעה של גידולים חקלאיים במקומם כדוגמת [[כותנה]] ו[[אורז]]. ציד שיטתי התבצע גם הוא במכוון מכיוןמכיוון שהטיגריס נתפס כאיום על החקלאים, ומרביתו נעשה בעיקר על ידי אנשי הצבא שהותקפו לא פעם על ידי הטיגריס כאשר רכבו עם סוסיהם; עד מלחמת העולם הראשונה, לפחות 100 טיגריסים נהרגו מידימדי שנה ביערות והסבכים שסביב הנהרות בטורקסטן, ופרוותם נמכרה במחירים גבוהים. כתוצאה מכריתת היערות והציד, הטיגריס הכספי שהיה בין החיות הגדולות באזור נדחק יותר ויותר לאזורי יער מרוחקים, ולאחר שגם אלה נכרתו הוא נדחק רחוק יותר לאזורי ההרים, עד ששם הושמד בהדרגה על ידי ציידים ומקומיים. במקביל התרחשה גם ירידה גדולה באוכלוסיות הטרף של הטיגריס, הן על ידי אובדן בית גידול והן על ידי ציד והתפרצות מחלות. ציד פרוע התרחש גם בכל מדינות האזור בעיקר לפרווה היקרה שמחירה עלה משנה לשנה.

*בעיראק, הטיגריס הכספי האחרון נורה ליד [[מוסול]] בשנת 1887.

*בקזחסטן, הטיגריס הכספי האחרון נצפה בשנת 1948 בסביבות נהר [[אילי]], שהיה המעוז האחרון שלו באזור של האגם ימת בלחש. *בטורקמניסטן, הטיגריס האחרון נורה בינואר 1954 בעמק נהר סומבאר.

למרות שהתאריך הרשמי של ההכחדה של תת-המין הוא שנת 1950, מהדיווחים דלעיל עולה כי הוא שרד לפחות עד 1970 או עד 1997. חשוב לציין שלטענת מספר חוקרים, הדיווחים על טיגריס כספי בשנות ה-90 מהווים למעשה בלבול עם [[נמר פרסי]]. ישנה אפשרות קלושה ביותר כי הטיגריס הכספי קיים עד היום באזורים נידחים.

בשנת 1938, הממשלה הרוסית הקימה בטג'יקיסטן אזור מוגן ראשון לתת-המין הכספי בשם "טיגרואוויה-בלקה" שפירושו "טיגריס בערוץ בלקה היבש"; השם ניתן לשמורה בעקבות שני קציני צבא רוסים שהותקפו על ידי טיגריס לאחר שרכבו על סוסיהם בערוץ יבש של נהר באזור הנקרא בלקה. שמורה זאת הייתה המעוז האחרון של הטיגריס בברית המועצות, והיא הייתה סמוכה לגבול האפגני. הפרט האחרון נצפה שם בשנת 1958. מאז 1947 הטיגריס היה מוגן בחוק באופן רשמי בברית המועצות, ובאיראן משנת 1957, כשקנסות כבדים ניתנו לציידים לא חוקיים, אם כי ההגנה באה באיחור רב מידי. הטיגריס הכספי סווג על ידי [[IUCN]] כבעל חיים "'''נכחד'''" (EX) החל משנת 2003.

בתחילת המאה ה-21, חוקרים מ[[אוניברסיטת אוקספורד]] בבריטניה ומ[[המכון הלאומי לסרטן]] בארה"בבארצות הברית אספו מהמוזאונים ברחבי אירואסיה דגימות של רקמות מ-23 טיגריסים כספיים למטרות מחקר; לאחר הערכה מחדש של ה[[פילוגנטיקה]] בין תתי-המין של הטיגריס הם גילו דמיון מדהים בין הגנטיקה של הטיגריס הכספי לזו של הטיגריס הסיבירי, מה שמצביע על כך שייתכן ובעבר הם היו שייכים לתת-מין אחד שתפוצתו הייתה החל מאנטוליה עד לסיביר. התפוצה התפצלה כנראה לשתי קבוצות נפרדות ומבודדות במזרח הרחוק הרוסי ובמרכז אסיה בעקבות התפשטות של התישבותהתיישבות ומסחר של בני האדם - בסביבות ה-1900, כך שאם זה נכון הבידוד בין תתי-מין אלו התרחש רק במאה השנים האחרונות.

מכיוןמכיוון שהטיגריס הכספי זוהה כבעל גנטיקה קרובה מאוד לטיגריס הסיבירי, היו דיונים רבים האם כדאי להקים אזור מוגן ובטוח באזור התפוצה ההיסטורי של הטיגריס הכספי במרכז אסיה ולהביא לשם פרטים של טיגריס סיבירי. אחד מהמקומות שהוצעו לפרוייקטלפרויקט השיחזור, כאזור פוטנציאלי להקמת אוכלוסיהאוכלוסייה של תת-המין היה הדלתא של נהר [[אמו דריה]]. מבדיקה של יזמים וחוקרים מטעם ארגוני השימור עלה, כי על מנת להחזיק אוכלוסייה משמעותית של כ-100 פרטים סיבירים, יידרש שטח של לפחות 1,900 קמ"ר הכולל בתי גידול מתאימים עם אוכלוסיות עשירות של טרף לטיגריסים. מכיוןמכיוון ששטח כזה אינו זמין בעקבות החקלאות באזורים הפוטנציאלים בדלתא, ההצעות של שיחזור האוכלוסייה אינן ישימות בשלב זה.