צ'ארלסטון (מחול) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ +סרטון |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Baker Charleston.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ג'וזפין בייקר]] רוקדת צ'ארלסטון סולו במועדון [[פולי ברז'ר]] בפריז, 1926]]
[[
ה'''צ'ארלסטון''' הוא סוג של [[ריקוד]] [[ג'אז]] שהיה נפוץ בעיקר ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "תקופת הג'אז" בין שתי מלחמות העולם ("[[שנות העשרים הסוערות]]").
מקור הריקוד בשיר בשם ''The Charleston'' מאת [[ג'יימס פ. ג'ונסון]], שהושפע מביקורו בעיר [[צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית)|צ'ארלסטון]] ב[[קרוליינה הדרומית]]. השיר הפך ל[[להיט]] במחזה ''Runnin' Wild''
הריקוד, הבנוי על [[מקצב]] [[ג'אז]], הופיע במסבאות בלתי-חוקיות (speakeasy) בדרום [[ארצות הברית]] ב[[תקופת היובש]]. למרות שהבסיס הקצבי נבע ממוזיקה [[אמריקאים אפריקאים|אפרו אמריקאית]] או [[קובה|קובנית]] (לפי ניתוחו של המוזיקולוג [[גונתר שולר]]
בשנות ה-20, לאחר הצלחת ''The Charleston'' המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (300 - 350 [[תיבה (מוזיקה)|תיבות]] בדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים ([[ביג בנד]] מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה ו[[חטיבת קצב]] שכללה [[מערכת תופים|תופים]], [[קונטרבס]] ו[[פסנתר]] או [[גיטרה]]). הריקוד שולב הן במופעי [[וודוויל]] כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם [[להטוטנות]] ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של ה[[פאב|בר]]ים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים.
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
| |||