רפואה מבוססת ראיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Gogonen (שיחה | תרומות)
מ ←‏רקע והיסטוריה: פליטה פרוידיאנית
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6:
למעשה, עלה מספרם של המחקרים המפורסמים עד כדי כך, שכבר ב־1995 העריכו שעל מנת שרופא ישאר מעודכן ברפואה כללית, עליו לקרוא תשעה עשר מאמרים מדי יום, 365 ימים בשנה וכל זאת כאשר זמנו הפנוי לקריאה מסתכם בשעה שבועית{{הערה|1=Sackett et al, 1996}}. ישנם אלפי כתבי-עת רפואיים העוסקים בתחומי מומחיות שונים, משנת 2005 נוספים למאגר המידע הרפואי מדליין {{כ}}(MEDLINE){{כ}} בכל יום עבודה 2,000-4,000 הפניות חדשות לפרסומים רפואיים, ב-2007 נוספו 670,000 הפניות חדשות{{הערה|1=מתוך [http://www.nlm.nih.gov/pubs/factsheets/medline.html MEDLINE Fact Sheet] כפי שאוחזר ב 7.5.2010. יצויין כאן שמדליין מכסה רק כרבע מכתבי העת הרפואיים המתפרסמים ברחבי העולם.}}. בנוסף, יכולתם של רופאים קלינים להעריך ולהבין שיטות מחקריות נחשבת למוגבלת. תוצאות מובהקות באופן דרמטי ממחקרים קפדניים לא יושמו בפועל.
 
חוקרים כמו האפידמיולוג הסקוטי ארצ'י קוקרן (Archie Cochrane), האמריקני ארוואן פיינסטיין (Arvan Feinstein) והקנדי דייוויד סאקט (David Sackett) קידמו שיטות מחקר תקפות יותר מאלו שהיו נהוגות והפכו את השימוש במחקרים רנדומליים אקראייםמבוקרים לחותמת איכות למחקרים. שיטות אלו השיגו תשובות מחקריות שאינן מוטות כמו מחקרי תצפית ושאינן כפופות לסמכות המומחים שאינה [[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנה]].
 
בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, מעל לעשור של פיתוח ועבודה מקדימה הגיע לכדי פרסום של גישה חדשה לחיפוש ידע, סינון הידע הטוב ביותר ושימוש בו, על ידי קבוצת אפידמיולוגים מ[[אוניברסיטת מקמסטר]] (McMaster) שבקנדה. לראשונה גם נעשה שימוש במונח עצמו, "Evidence-based medicine"{{הערה|1=במאמר היסוד של רפואה מבוססת ראיות: Evidence-based Medicine Working Group, 1992. איזכור מוקדם יותר של המונח בספרות הרפואית נמצא במאמר מערכת מאת גאייאט, יו"ר הקבוצה הקנדית, שפורסם שנה קודם: Guyatt GH. Evidence-based medicine [editorial]. ACP J Club. 1991;114:A–16.}}. חברי הקבוצה קראו להערכה ביקורתית של פרסומים, לשימוש נרחב במחקרים רנדומליים מבוקרים (מחקרים שמשתתפיהם מחולקים באופן אקראי לשתי קבוצות, אחת הקבוצות מטופלת בדרך הנחקרת והשנייה מטופלת ב[[אפקט הפלצבו|פלצבו]]) ולפרסום סקירות שיטתיות של מחקרים תקפים, ולהפיכת טכניקות אלו לשיטה בקרב העוסקים ברפואה ומלמדים אותה. הקבוצה תיארה את רפואה מבוססת ראיות כ"מעבר [[פרדיגמה]]".