סיגורנצה – הבדלי גרסאות

על פי "חוק המשטרה הכללית של המדינה" מ-1 באפריל 1903 המשטרה ברומניה התארגנה ופעלה רק בערים. עם פרוץ מרד האיכרים של 1907 לא היה בידי השלטון כלי משטרתי לטיפול באיכרים המורדים. המשטרה העירונית כשלה, הן בגלל היעדרו של כוח שתוכל להעמיד מול המון מורד והן מחוסר שירות לאיסוף ידיעות מוקדמות על אירועים עתידיים. הפרפקטים המקומיים יזמו גיוסם והפעלתם של סוכנים לאיסוף מודיעין, חלקם מבין הבאים במגע עם האיכרים, אגרונומים, רוכלים וחלקם סוכני משטרה שהתחפשו לסטודנטים לשם איסוף מידע. שר הפנים באותה תקופה, ברטיאנו, ראה בעין יפה את ההתארגנויות האלה, עודד אותן והקציב את הכסף הדרוש לתפעולן, ודאג לכך שהמידע יזרום למרכז משטרתי ארצי בשם Direcţiunea administraţiei generale, a personalului, contenciosului, poliţiei generale şi statisticii - מנהל האדמיניסטרציה הכללית של הסגל, הייעוץ המשפטי, המשטרה הכללית והסטטיסטיקה. מגרעין זה, שהוקם מיד לאחר המרד, במרץ 1907, פותחה ה"סיגורנצה" כבר במהלך 1907, אך החוק הנוגע להקמת Direcţiei Poliţiei şi Siguranţei Generale "מנהל המשטרה והסיגורנצהוהביטחון הכלליתהכללי" חוקק רק ב-25 במרץ 1908.

על הסיגורנצהסיגורנצה הוטלו ארבע מטלות עיקריות, והן:

פעילותה שלפעילות סיגורנצה התבצעה דרך ארבע לשכות: לשכת הפיקוח על הזרים, לשכת הביטחון והמידע, לשכת משטרת הגבולות ולשכת העיתונות והמתרגמים.