תנועת המוסר – הבדלי גרסאות

* אסכולת "הסבא מסלובודקה", הרב [[נתן צבי פינקל]]. אסכולת סלובודקה הדגישה את החדרת המוסר דרך השכל וההכרה דווקא. במסגרת זו הדגיש הסבא את עקרון "[[גדלות האדם]]" - שהוא גדול יותר אפילו מן המלאכים, וממילא עליו להתנהג בהתאם. עיקרון זה התבטא גם בהקפדה על חזות חיצונית אירופאית מכובדת.

* אסכולת "הסבא מנובהרדוק", הרב [[יוסף יוזל הורוביץ]], שהחזיק בשיטה הפוכה מן הקודמת, שהדגישה את שפלות האדם. בספרו "מדרגת האדם" מדגים הסבא עד כמה האדם שפל ומלא "נגיעות", כלומר אינטרסים פרטיים המעכבים בעדו להגיע לאמת. לכן דגלה שיטה זו בשבירת המידות ובהשפלת האדם, כולל על ידי פעולות קיצוניות ומוזרות. אסכולה זו הדגישה מאוד גם את מידת ה"ביטחון" כלומר ביטחון בקב"ה שיספק את כל צורכי האדם ללא כל השתדלות מצדו.

 

==ההתנגדות לתנועת המוסר==

המהלך של הכנסת תכנים נוספים לישיבות מעבר ללימוד ה[[גמרא]], נתקל בהתנגדות חריפה. המחלוקת סביב תנועת המוסר נמשכה שנים רבות, ופילגה סביבה את העולם הרבני ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]. על הכרוז הקורא למלחמה גלויה בתנועה חתמו רבנים מהשורה הראשונה בליטא וסביבותיה: רבי [[צבי הירש רבינוביץ]], רבה של [[קובנה]]; רבי [[משה דנישבסקי]], רבה של [[סלובודקה]]; רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]] מ[[פוניבז']]; רבי [[יהודה ליפשיץ]] ממארץ'; רבי [[חיים סגל]] מ[[יאנובה]]; רבי [[אבא יעקב הכהן בורוכוב]] מווקשנה; רבי [[אברהם אהרן בורשטיין]] מ[[טבריג]], אז ב[[ריטובה]]; רבי [[משה שמואל שפירא (רב ליטאי)|משה שמואל שפירא]] מ[[קורשן]] ורבי [[צבי יעקב אופנהיים]] מ[[קלם (עיירה)|קלם]].