הבדלים בין גרסאות בדף "יון זליה קודריאנו"

הרחבה
(הרחבה)
קודריאנו עבד כמורה ל[[רומנית]] ול[[גרמנית]] בבית הספר התיכון של [[חוש (עיר)|חוש]] והיה פעיל פוליטית ב[[ליגת ההגנה הלאומית נוצרית]] כתומך נלהב של המצע האנטישמי של פרופסור קוזה וב-1926 נבחר מטעמה לפרלמנט הרומני מטעם [[רדאוץ]]. קודריאנו היה מעורב במזימות אלימות דוגמת [[קורנליו זליה קודריאנו#הקשר בגבעת ספירי|הקשר בגבעת ספירי]] ו[[קורנליו זליה קודריאנו#רצח מנצ'יו והמשפט בטורנו סברין|רצח מנצ'יו]], אך לא הורשע.
 
מינואר 1930 הצטרף למפלגתו של בנו, [[התנועה הלגיונרית]]. בתחילת 1932 מת שר המשפטים הרומני והתפנה מקום בפרלמנט מטעם אזור הבחירה טוטובה. התנועה הלגיונרית החליטה לנסות לכבוש מקום זה והציגה כמועמד את יון זליה קודריאנו. בגלל מחסור בכסף התנועה חיפשה גימיקים זולים, שימשכו אליה את תשומת הלב ולפי הצעת קורנליו זליה קודריאנו הכריזו על מסע רגלי של 300 קילומטרים מ[[בוקרשט]] ל[[ברלאד]] וקבוצת לגיונרים בהנהגת [[מיכאיל סטלסקו]] ביצעה זאת תוך עשרה ימים, חרף התנכלויות לאורך הדרך מצד ז'נדרמים. יון זליה קודריאנו ניהל מערכת בחירות מבוססת על מתקפות נגד היהודים וזכה ב-5,200 קולות מול 4,344 שקיבל המועמד הליברלי{{הערה|{{דבר||סיסמאות אנטישמיות מנצחות בבחירות|1932/05/12|00201}}}} והיה לחבר הפרלמנט השני מטעם "קבוצת קורנליו זליה קודריאנו", השם בו השתמשה התנועה הלגיונרית.
מינואר 1930 הצטרף למפלגתו של בנו, [[התנועה הלגיונרית]] ונבחר מטעמה לפרלמנט הרומני כנציג [[טוטובה]] וב-1932 כנציג [[ברלאד]]. לאחר שה[[ניקדור]]ים רצחו את ראש ממשלת רומניה, [[יון גאורגה דוקה]], נעצר ב-1934 יחד עם יתר הנהגת התנועה הלגיונרית והועמד למשפט, אך זוכה. ב-1937 נבחר שוב לפרלמנט הרומני ברשימת הגלגול החדש של התנועה הלגיונרית, "הכל למען המולדת". בשנים 1938 - 1939, כשהלגיונרים נרדפו על ידי השלטון, היה במחנה מעצר.
 
מינוארב-1932, 1930בבחירות הצטרףהכלליות, למפלגתונבחר שלשוב בנו,כנציג [[התנועה הלגיונריתברלאד]] ונבחרוהיה מטעמהאחד לפרלמנטמחמשת הרומניחברי כנציגהפרלמנט [[טוטובה]]של וב-1932התנועה כנציג [[ברלאד]]הלגיונרית. לאחר שה[[ניקדור]]ים רצחו את ראש ממשלת רומניה, [[יון גאורגה דוקה]], נעצר ב-1934 יחד עם יתר הנהגת התנועה הלגיונרית והועמד למשפט, אך זוכה. ב-1937 נבחר שוב לפרלמנט הרומני ברשימת הגלגול החדש של התנועה הלגיונרית, "הכל למען המולדת". בשנים 1938 - 1939, כשהלגיונרים נרדפו על ידי השלטון, היה במחנה מעצר.
 
הלך לעולמו בעקבות ניתוח לא מוצלח.