רודף – הבדלי גרסאות

ב[[הלכה]], '''רודף''' הוא אדם המסכן את חיי חברו, בכוונה ושלא בכוונה. המונח שאול מהמקרה הקלאסי, שבו אדם רודף אחרי רעהו במטרה לרצוח אותו. על פי ההלכה מותר לכל מי שנוכח בסיטואציה זו להציל את הנרדף אפילו על ידי הריגת הרודף, בהיעדר ברירה אחרת להצלת הנרדף. מטרת ההריגה איננה '''ענישה''' אלא '''מניעה''', ולכן רשאי כל אדם לפעול במסגרת דין רודף גם ללא הוראה מבית דין מוסמך, כשהנסיבות מחייבות זאת. דיני רודף נדונו ב[[תלמוד]] ב[[מסכת סנהדרין]] וב[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה|הלכות רוצח ושמירת הנפש]] (פרק א') והעיקרון עליו הו מבוססות מקובל גם מחוץ למסגרת ההלכה.