Difference between revisions of "שובבי"ם"

כפי שכתוב בהמשך הערך
(כפי שכתוב בהמשך הערך)
'''שובבי"ם''' הינו ביטוי המורכב מ[[ראשי תיבות|ראשי התיבות]] של שש [[פרשת השבוע|פרשות השבוע]] הראשונות שב[[שמות|ספר שמות]]: [[פרשת שמות|שמות]], [[פרשת וארא|וארא]], [[פרשת בא|בא]], [[פרשת בשלח|בשלח]], [[פרשת יתרו|יתרו]] ו[[פרשת משפטים|משפטים]]. המינוח "ימי השובבי"ם" מתייחס לתקופה בה [[קריאת התורה|קוראים]] ב[[תורה]] את הפרשות הללו. תקופה זו מתחילה כשבועיים אחרי [[חנוכה]] ומסתיימת לקראת ראש חודש [[אדר]]. ב[[שנה מעוברת]] תקופה זו מתארכת אל תוך חודש [[אדר א']] ונקראת '''שובבי"ם ת"ת''' על שם שתי הפרשות הבאות: [[פרשת תרומה|תרומה]] ו[[פרשת תצוה|תצוה]].
 
בעבר רווח מנהג לצום בימי [[שני וחמישי]] של שבועות השובבי"ם או בחלקם. כן קיים מנהג לקיים בימים אלו [[תענית דיבור]]{{הערה|{{דבר||צום שובבים ותענית דיבור|1961/02/17|00317}}}}.
 
==תקופת השובבי"ם ב[[קבלה]]==
תקופת השובבי"ם בקבלה נחשבת כמסוגלת מאוד לכפרת עוונות וע"פ הסוד{{דרוש מקור}} יש לכל שבוע בתקופה השובבי"ם יכולת לתקן עוון מסוים באופן מפורט (תיקון [[שישים ריבוא]], תיקון [[נידה]], תיקון "גויה", תיקון [[כעס]] ו[[גאוה]], תיקון [[כיבוד אב ואם]] בהתאמה). לשם כפרה על חטא נדרש על פי הסוד לצום כמות מסוימת של צומות (לדוגמה: על [[הוצאת זרע לבטלה]] יש לצום פ"ד תעניות, על [[רצח]] יש לצום תתש"י תעניות וכיוצא בזה). ימי השובבי"ם מסוגלים לפדיון התעניות גם בכסף (בסכום של כמפר שקלים ל[[תענית]]) שיינתן ל[[צדקה]]. את הפדיון לחטא עורכים ב[[תפילת מנחה]] של השבוע המתאים ובה מוסיפים את תפילת "[[עננו]]" של ה[[שלום שרעבי|רש"ש]]. התפילה מלאה יסודות קבליים שבהם מבקש האדם לצרף ולזכך את נפשו מכל סיגיה וחטאיה (זאת על ידי הזכרת שמות קודש שונים על ידי ה[[שליח ציבור]]). במהלך התפילה והתענית תוקעים בשופרות, לומדים תורה ומתוודים על העוונות.
 
כדי למלא את פ"ד התעניות ממש נהוג לצום בכל ימי השבוע, ופעמים במהלך תקופת השובבי"ם לצום יומיים רצוף (צום כפול כזה הוא שווה ערך לכ"ז תעניות) - סה"כ פ"ד תעניות (54 משתי הצומות הכפולים ועוד 30 יום בכל השבועות){{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_34732_20.pdf צפורן שמיר]}}. בישיבות מקובלים בירושלים ובראשם 'שער השמים' 'השלום' ו'נהר שלום' נהגו לערוך תפילה מדי שבוע בפרשיות שובבי"ם מעמד מיוחד לכשלעצמו. בודדים בלבד צמים בכל הימים (למשל, ה[[מקובל]] הרב [[דוד בצרי]]){{מקור}} וחכמי [[ישיבת המקובלים שער השמים]], אולם מרבית הצמים נוהגים להתענות רק בימי שני וחמישי או רק [[תענית דיבור]], כפי שהנהיג בייחוד [[הגר"א]]).
 
==תקופת השובבי"ם בחסידות==
Anonymous user