תוכנית ח-500 חולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ayeleto (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "רקע כללי 'תכנית ח/500' היא תכנית מתאר, על-פי חוק התכנון והבניה, לדרום העיר חולון. שטח התכנית..."
 
Ayeleto (שיחה | תרומות)
כתיבת ערך תוכנית ח-500 בהתבסס על אתר 'מתחם ח-500' של יוסף רייטן, ובאישורו.
שורה 1:
== רקע כללי ==
'תכנית ח/500' היא תכנית מתאר, על-פי חוק התכנון והבניה, לדרום העיר [[חולון]]. שטח התכנית כ- 4,080 דונם, והיא מהווה את עתודת הקרקע, הבלתי מבונה, הגדולה ביותר שנותרה בעיר חולון. התכנית גובלת בצד צפון ברחוב שדרות ירושלים והשכונות 'קרית שרת' ו-'קרית פנחס אילון', בצד מזרח בכביש מס' 4, בצד דרום בגבול השיפוט המשותף עם העיר [[ראשון לציון]] ובצד מערב בכביש מס' 20 (נתיבי אילון).
 
התכנית מתאימה את ייעודי הקרקע, פריסת הבניה וגובהה להגבלות הבניה הנובעות מתממ[[תמ]] 2/4 (תכנית המתאר הארצית לפיתוח [[נמל התעופה בן -גוריון]]), שקבעה את מיקום מסלולי הטיסה בסמוך ומעל לתחום התוכנית. המגבלות מפעילות שדה התעופה באות לידי ביטוי בהגבלת הגובה הסופי של הבניינים בתחום התכנית (מקסימום עד 22 קומות), הטלת מגבלות גובה על תרנים ואנטנות ואף מגבלות על הקמת מנופים בזמן הבניה. בנוסף לכך נקבע שימוש באלמנטים אקוסטיים לבידוד הרעש והוראות שנועדו למזער את סכנת מעוף הציפורים, שעלול להסב נזק לכלי טיס חולפים.
'תכנית ח/500' היא תכנית מתאר, על-פי חוק התכנון והבניה, לדרום העיר חולון. שטח התכנית כ- 4,080 דונם, והיא מהווה את עתודת הקרקע, הבלתי מבונה, הגדולה ביותר שנותרה בעיר חולון. התכנית גובלת בצד צפון ברחוב שדרות ירושלים והשכונות 'קרית שרת' ו-'קרית פנחס אילון', בצד מזרח בכביש מס' 4, בצד דרום בגבול השיפוט המשותף עם העיר ראשון לציון ובצד מערב בכביש מס' 20 (נתיבי אילון).
 
על-פי התוכנית בגרסתה המופקדת, במרכז המתחם מתוכננת ליבה ירוקה בשטח של כ- 1,200 דונם לפיתוח של [[חולות ראשון לציון|פארק חולות]] מטרופוליני. מרכז הפארק, המכונה 'הלב השמור' יכלול דיונות טבעיות בהיקף שלא יקטן מ- 400 דונם, על -מנת לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות הכוללות מיני [[צמחים מוגנים בישראל|צמחים נדירים ומוגנים]], שאין כמותם בשום מקום אחר במישור החוף. הטבעת שתקיף את 'הלב השמור' תהווה מעטפת חיצונית של הפארק, ותיועד לפעילויות בילוי ופנאי כלל עירונית.
התכנית מתאימה את ייעודי הקרקע, פריסת הבניה וגובהה להגבלות הבניה הנובעות מתמ"א 2/4 (תכנית המתאר הארצית לפיתוח נמל התעופה בן גוריון), שקבעה את מיקום מסלולי הטיסה בסמוך ומעל לתחום התוכנית. המגבלות מפעילות שדה התעופה באות לידי ביטוי בהגבלת הגובה הסופי של הבניינים בתחום התכנית (מקסימום עד 22 קומות), הטלת מגבלות גובה על תרנים ואנטנות ואף מגבלות על הקמת מנופים בזמן הבניה. בנוסף לכך נקבע שימוש באלמנטים אקוסטיים לבידוד הרעש והוראות שנועדו למזער את סכנת מעוף הציפורים, שעלול להסב נזק לכלי טיס חולפים.
 
על-פי התוכנית בגרסתה המופקדת, במרכז המתחם מתוכננת ליבה ירוקה בשטח של כ- 1,200 דונם לפיתוח של פארק חולות מטרופוליני. מרכז הפארק, המכונה 'הלב השמור' יכלול דיונות טבעיות בהיקף שלא יקטן מ- 400 דונם, על -מנת לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות הכוללות מיני צמחים נדירים ומוגנים, שאין כמותם בשום מקום אחר במישור החוף. הטבעת שתקיף את 'הלב השמור' תהווה מעטפת חיצונית של הפארק, ותיועד לפעילויות בילוי ופנאי כלל עירונית.
 
בעקבות הדיון בהתנגדויות לתכנית בגרסתה המופקדת, החליטה הוועדה המחוזית להרחיב את 'הלב השמור' של הפארק, על חשבון השטח לתכנון עתידי. 1,500 יחידות הדיור שהוקצו בשטח לתכנון עתידי בגרסה המופקדת של התוכנית, הועתקו בהחלטת הוועדה המחוזית למתחמי המגורים, כך שהקצאתם לא תהיה תלויה בשינוי מסלולי הטיסה של נתב"ג.
 
== <br> אירועים בהליכי אישור התוכנית ==
 
אירועים בהליכי אישור התוכנית
 
• הודעה על הכנת התוכנית ופרסום תנאים להוצאת היתרי בניה בתקופת ביניים של שלוש שנים על פי סעיפים 77 ו-78 לחוק התכנון והבניה, פורסמה לראשונה בעיתונות בתאריך 10-11/8/2006 ובילקוט הפרסומים מס' 5562 מתאריך 2/8/2006.
• הודעה בדבר הארכת תקופת הזמן להוצאת היתרי בניה בתנאים בתקופת ביניים לשנה או עד להפקדת התכנית, על פי סעיף 78 לחוק התכנון והבניה פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 6080 מתאריך 28/4/2010.
שורה 18 ⟵ 15:
• החלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לאשר את התוכנית, נתקבלה בתאריך 14/5/2014.
 
על החלטת וועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית הוגשה עתירה מנהלית על ידי עיריית [[בת ים]] ואחרים (עת"מ 56633-06-14). העתירה נדחתה על ידי כב' השופטת ד"ר דפנה אבניאלי בתאריך 8/3/15. עיקר התרעומת של עיריית בת-ים נסובה סביב מתחם בשטח של 240 דונם הממוקם בחלק המערבי של התוכנית, ממערב לנתיבי איילון, שהתוכנית מציעה לשנות את ייעודו מאזור לספורט לאזור תעסוקה משולב במגורים (עם אפשרות להסב את המגורים לתעסוקה).
 
לטענת עיריית בת ים, פיתוח אזור תעסוקה באזור זה יפגע באזורי המסחר והתעסוקה של העיר בת ים וייצור תחרות לא הוגנת בשל קרבתו לנתיבי תחבורה ציבורית. כאמור, עמדתה של עיריית בת ים נדחתה לפי שעה על-ידי בית המשפט. עיריית בת ים הגישה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין של השופטת דפנה אבניאלי. בערעור זה לא התבקש עיכוב ביצוע, ומכאן שאין כל מניעה מלפרסם את התוכנית לתוקף בילקוט הפרסומים תוך כדי ההליך. על-פי הערכות, אישורה של תוכנית ח-500 צפוי להתפרסם עוד במהלך שנת 2015.
 
== <br> היסטוריה ==
הדיונות של דרום חולון היוו מוקד לפעילות נדל"נית עוד מראשית המאה הקודמת. האזור הוגדר באותה עת, טרם הקמת המועצה המקומית חולון, כשטח שיפוט גלילי הסמוך לכפר הערבי [[יאזור]]. אנשי עסקים פרטיים וחברות רכשו החל משנות ה- 20 של המאה הקודמת חטיבות קרקע גדולות של מאות דונמים מבעלי קרקע ערבים. בהתאם לפקודת בנין ערים המנדטורית הוכנו תכניות 'פרצלציה' ( חלוקה) שחילקו את חטיבות הקרקע הגדולות לחלקות קטנות בגודל של 300 עד 500 מ"ר, תוך יצירת מתווה שכונתי הכולל מערכת כבישים ומגרשים לצרכי ציבור, ומתוך התאמה לתוכנית המתאר המנדטוריות של העיר חולון, שהחלו בהכנה בתחילת שנות ה-40
 
החלקות ה'מפורצלות' ( על-פי תכנית החלוקה) נרשמו בפנקסי המקרקעין והחלו להיסחר בשוק החופשי בישראל ואף בחו"ל. באותה עת נודעה חשיבות רבה לגאולתל[[גאולת קרקע (ציונות)|גאולת הקרקע]], ומסיבה זו נרכשו חלקות קרקע רבות ע"י יהודים מאירופה, ארה"ב ודרום אפריקה בסיוע מנהיגי ציבור שנרתמו לפעילות זו בעת ביקורם בקהילות יהודיות בחו"ל. כך לדוגמה גם [[חיים קוגל|דר' חיים קוגל]] - מי שלימים לימים כיהן כראש המועצה הראשון של חולון - סייע לגאולת קרקע בעת ביקורו את הקהילה היהודית בדרום אפריקה. מסיבה זאת ישנם עד היום בעלי קרקעות רבים בתחום התכנית שהינם תושבי חוץ (היורשים של הבעלים המקוריים).
היסטוריה
 
הדיונות של דרום חולון היוו מוקד לפעילות נדל"נית עוד מראשית המאה הקודמת. האזור הוגדר באותה עת, טרם הקמת המועצה המקומית חולון, כשטח שיפוט גלילי הסמוך לכפר הערבי יאזור. אנשי עסקים פרטיים וחברות רכשו החל משנות ה- 20 של המאה הקודמת חטיבות קרקע גדולות של מאות דונמים מבעלי קרקע ערבים. בהתאם לפקודת בנין ערים המנדטורית הוכנו תכניות 'פרצלציה' ( חלוקה) שחילקו את חטיבות הקרקע הגדולות לחלקות קטנות בגודל של 300 עד 500 מ"ר, תוך יצירת מתווה שכונתי הכולל מערכת כבישים ומגרשים לצרכי ציבור, ומתוך התאמה לתוכנית המתאר המנדטוריות של העיר חולון, שהחלו בהכנה בתחילת שנות ה-40
 
החלקות ה'מפורצלות' ( על-פי תכנית החלוקה) נרשמו בפנקסי המקרקעין והחלו להיסחר בשוק החופשי בישראל ואף בחו"ל. באותה עת נודעה חשיבות רבה לגאולת הקרקע, ומסיבה זו נרכשו חלקות קרקע רבות ע"י יהודים מאירופה, ארה"ב ודרום אפריקה בסיוע מנהיגי ציבור שנרתמו לפעילות זו בעת ביקורם בקהילות יהודיות בחו"ל. כך לדוגמה גם דר' חיים קוגל- מי שלימים לימים כיהן כראש המועצה הראשון של חולון - סייע לגאולת קרקע בעת ביקורו את הקהילה היהודית בדרום אפריקה. מסיבה זאת ישנם עד היום בעלי קרקעות רבים בתחום התכנית שהינם תושבי חוץ (היורשים של הבעלים המקוריים).
 
דוגמאות ל'פרצלציות' (תוכניות חלוקה) היסטוריות בקרקעות דרום חולון:
שורה 37 ⟵ 32:
 
 
=== שכונת 'מולדת' ===
 
[[שכונת מולדת|שכונת 'מולדת']] נכללת בתחום תכנית ח/500, באיזור המיועד לפארק החולות.
שכונת 'מולדת'
 
שכונת 'מולדת' נכללת בתחום תכנית ח/500, באיזור המיועד לפארק החולות.
השכונה הוקמה בשנת 1930 כשכונת המגורים הראשונה בדרום חולון, והיא אחת מחמש השכונות הראשונות (יחד עם השכונות 'אגרובנק', 'גרין', 'קרית עבודה', ושכונת 'עם') שאוחדו יחדיו לכדי המועצה המקומית חולון, בשנת 1940.
 
שורה 46 ⟵ 39:
בשל ריחוקה של השכונה מישובים יהודיים, וקרבתה אל הכפרים הערביים יאזור ובית דג'אן, נפגעה השכונה בידי ערביי יפו במאורעות המרד הערבי הגדול (1936 - 1939) וננטשה כמעט לחלוטין. תושביה עברו להתגורר באופן זמני בבית הספר החקלאי 'מקוה ישראל'.
בשכונת מולדת עבר תוואי 'דרך הבטחון' שנסללה בשנת 1948 כדרך חלופית לדרך יפו-ירושלים (כביש 44 של היום), במטרה לחבר בין תל אביב לבין מושבות הדרום וירושלים.
כיום מתגוררות בשכונה עשרות משפחות, לצד מספר מועט של עסקים ובתי מלאכה. כל המבנים ובתי השכונה עתידים להתפנות על-פי תוכנית ח/500 (ראה להלן 'פינויין של השכונות גבעת חולון ומולדת'), למעט מגדל המים ו'[[דרך הביטחון]]', שהוכרזו כאתרים לשימור.
 
 
 
שכונת 'גבעת חולון'
 
=== שכונת 'גבעת חולון' ===
שכונת 'גבעת חולון נכללת בתחום תכנית ח/500, באיזור המיועד לפארק החולות.
שכונת מגורים קטנה זו ממוקמת דרומית לשכונת 'קרית שרת', בלב אזור החולות, לצד הכביש המוליך אל מתחם בית המטבחיים העירוני.
שורה 61 ⟵ 53:
 
 
=== בית המטבחיים ===
 
חטיבת קרקע בשטח כולל של 254 דונם, משתרעת על חלקות קרקע שונות בגושים 6052, 6053, 6734 ו- 6735. הקרקע כולה הופקעה מבעלי קרקע פרטיים. ההפקעה בוצעה בעקבות הרשאה שקיבל ראש עיריית חולון, פנחס אילון בשנת 1961 על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 {{• מכתב פנייה של ראש עיריית חולון מתאריך 14/2/1960 לקבלת הרשאה להפקיע קרקע לטובת הקמת בית מטבחיים אזורי, מתוך ארכיון המדינה.}}, לשם הקמת בית מטבחיים אזורי ותעשיות נלוות לו.
בית המטבחיים
 
חטיבת קרקע בשטח כולל של 254 דונם, משתרעת על חלקות קרקע שונות בגושים 6052, 6053, 6734 ו- 6735. הקרקע כולה הופקעה מבעלי קרקע פרטיים. ההפקעה בוצעה בעקבות הרשאה שקיבל ראש עיריית חולון, פנחס אילון בשנת 1961 על-פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943, לשם הקמת בית מטבחיים אזורי ותעשיות נלוות לו.
לצורך כך אף הוקם בשנת 1959 תאגיד משותף לעיריות תל אביב וחולון (ביחס של 80% עיריית תל אביב ו- 20% עיריית חולון), שהיה אמור לקדם את המיזם ולשאת בפועל בהוצאות הקמתו, לרבות תשלום פיצויי הפקעה לבעלי הקרקע הפרטיים.
 
לאחר סיום הליכי ההפקעה, בשנת 1966, אושרה תכנית בנין ערים ח/142 – להקמת בית מטבחיים ותעשיות נלוות לו. ע"פ התכנית הנ"ל ניתן היה להקים באזור זה בית מטבחיים ומפעלים הקשורים בעיבוד בשר.
 
היום כל האמור לעיל עלול להשמע כמו מיזם דמיוני; להפקיע חטיבת קרקע בשטח של 250 דונם עבור בית מטבחיים אזורי בחולות דרום חולון, שמבחינת גודלו יכול היה לשמש בית מטבחיים עבור המזרח התיכון כולו. אך באותן שנים התוכנית נראתה נחוצה. אף אחד מבעלי הקרקעות הפרטיים לא התנגד למיזם הקולינארי הזה, וגם אם היה קם מתנגד, סביר להניח שמול [[פנחס אילון]], ראש העיר האגדי של חולון, לא היה לו כל סיכוי באותן שנים.
 
בפועל, פרט לבית מטבחיים שהוקם בסוף שנות ה- 60 (מבנה אחד) שפעל עד תחילת שנות ה- 90, כל יתרת הקרקע נשארה ריקה ופנויה. מבנה בית המטבחיים פוצץ לאחרונה (בתרגיל של פיקוד העורף בחודש יוני 2015) .
בעלי הקרקע , [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] ועיריית חולון צפויים לקבל זכויות במסגרת תכנית ח/500, ע"פ הוראותיה, בעבור פינוי בית המטבחיים (סעיף 2.2.4 לתקנון התכנית).
 
אם מישהו תוהה מה יעלה בגורלם של בעלי הקרקעות ההיסטוריים במתחם בית המטבחיים, לאחר שינוי הייעוד במסגרת תוכנית ח/500 מהמטרה הציבורית שבגינה הופקעו המקרקעין, הרי שתיקון מס' 3 לפקודת הקרקעות קבע סייג של התיישנות להחזרת הקרקע לבעליה.
שורה 78 ⟵ 68:
 
 
== פינוין של השכונות 'מולדת' ו- 'גבעת חולון' ==
 
תכנית ח/500 קובעת הנחיות לשימור 'דרך הביטחון' והאתרים ההיסטוריים הנלווים לה בהתאם לתכנית השימור העירונית, יחד עם זאת קובעת את פינוין של השכונות 'מולדת' ו'גבעת חולון', בשל מגבלות השימוש החלות על אזור זה, המושפע מנתיבי טיסה, כפי שנקבעו בתכנית המתאר הארצית של נתב"ג. שטחי השכונות לאחר פינוין יצורפו לשטח פארק החולות העירוני.
 
שורה 94 ⟵ 83:
 
 
== זכויות הבניה - נתונים כמותיים ==
 
• 1,300 יח"ד בבניה נמוכה.
• 12,400 יח"ד בבניה גבוהה (כולל 1,500 יח"ד שהועברו מהשטח לתכנון בעתיד שבוטל לטובת הגדלת פארק החולות), מתוכם 2,000 יח"ד קטנות לאוכלוסיות זכאיות בשטח של 80 מ"ר כולל ממ"ד.
שורה 102 ⟵ 90:
• 175,000 מ"ר (שטח עקרי) לבנייני ציבור.
 
== <br> עיקרי הוראות התכנית ==
 
עיקרי הוראות התכנית
 
• תנאי לאישור תכנית מפורטת ראשונה יהיה אישור תכנית שתכלול חלוקה למתחמים לאיחוד וחלוקה, או תשריט הכולל חלוקה כאמור, כחלק ו/או בד ובד עם התכנית המפורטת הראשונה (להלן:"תכנית המתחמים").
• תכנית המתחמים תקבע חלוקת זכויות בנייה בין המתחמים, תנאים למימוש הזכויות בכל מתחם והוראות לביצוע איחוד וחלוקה שתכלולנה התייחסות לחלוקת שטחי ציבור.
שורה 115 ⟵ 101:
• פרוטוקול הדיון בוועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית
 
== הערות שוליים ==
ביבליוגרפיה
מכתב פנייה של ראש עיריית חולון מתאריך 14/2/1960 לקבלת הרשאה להפקיע קרקע לטובת הקמת בית מטבחיים אזורי, מתוך ארכיון המדינה, בתוך אתר מתחם ח-500, חולון
• שכונת מולדת חולון, ויקיפדיה.
 
• חולון, ויקיפדיה.
== ביבליוגרפיה • ==
• דרך הביטחון, ויקיפדיה.
• מכתב פנייה של ראש עיריית חולון מתאריך 14/2/1960 לקבלת הרשאה להפקיע קרקע לטובת הקמת בית מטבחיים אזורי, מתוך ארכיון המדינה.
 
יוסף רייטן, [http://www.h-500.com/ מתחם ח-500, חולון]