איסור לימוד תורה לנוכרי – הבדלי גרסאות

==טעם האיסור==

התלמוד במסכת סנהדרין{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נט|א|ללא=מסכת}}.}}, לאחר שהביא את דינו של רבי יוחנן, שואל, מדוע דין זה, של איסור לימוד התורה לגוי, אינו נמנה כאחת מ[[שבע מצוות בני נח]]? ותשובתו של התלמוד היא: שלדעה המפרשת את המילה "מורשה" מלשון "[[ירושה]]", איסור זה כבר כלול באיסור [[גזל]], הנמנה על מצוות בני נח. ולדעה המפרשת את המילה "מורשה" מלשון "[[נערה המאורסה|מאורסה]]", איסור זה כלול באיסור [[גילוי עריות]], הנמנה גם כן על המצוות שבני נח מצווים בהם. אם כן, טעם האיסור הוא משום שגוי הלומד תורה נחשב כגוזל מהיהודים את אותם החידושים שחידש{{הערה|ראה [[יעקב עמדין|יעב"ץ]] על הסוגיה.}} או משום שהוא נחשב כבועל את ארוסתם של היהודים.

 

[[מנחם המאירי|המאירי]]{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|נט|א}}.}} כותב טעם נוסף. לדעתו, אם הגויים ילמדו תורה, יבואו היהודים גם ללמוד ממעשיהם. לכן, הותר להם ללמוד רק את הדינים הנוגעים לשבע מצוות בני נח, שאותם הם כן מקיימים. מסיבה זו, הוא כותב שלגוי הלומד על מנת לקיים את מה שהוא לומד או על מנת להתגייר, מותר ללמוד גם מה שאינו נוגע לשבע מצוות בני נח.