איסור לימוד תורה לנוכרי – הבדלי גרסאות

לכאורה, גוי שלמד תורה שאסור ללמדו - [[בית דין (הלכה)|בית דין]] מצווים [[ארבע מיתות בית דין|להורגו]]. ברם, במקומות אחרים לשון 'חייב מיתה' נאמרה אף על מי שלא נתחייב מיתה בידי אדם, כגון "ואם חיסר אחת מכל סמניה (של ה[[קטורת]]) חייב מיתה". ואכן, לפי דעת ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם||מלכים ומלחמותיהם|י|ט}}.}} מענישים את הגוי ומודיעים לו שהוא חייב מיתה, אך אין ממיתים אותו. מאידך ה[[ר"ן]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=122 בחידושיו] על מסכת סנהדרין, {{בבלי|סנהדרין|נח|ב|ללא=מסכת}}, דיבור המתחיל "בן נחכותי שהכה ישראל".}} כתב שמכך שהגמרא דנה מדוע האיסור אינו מוסיף על שבע מצוות בני נח, ומסיקה שהוא כלול באחת מהן, נראה שהגוי אכן חייב מיתת בין דין, בדומה לגוי שגזל או שבעל נערה מאורסה.