ברונו פונטקורבו – הבדלי גרסאות

עריקתו של פונטקורבו גרמה לדאגה בשרותיבשירותי הביון של מדינות המערב, שחששו מהעברת סודות הנשק הגרעיני לברית המועצות, לאחר שכחצי שנה קודם לכן ב [[1 במרץ]] 1950 הועמד לדין בארצות הברית מדען האטום הבכיר [[קלאוס פוקס]], ונמצא אשם בהעברת מידע גרעיני לסובייטים ונדון ל-14 שנות מאסר. החששות הופגו כאשר נתברר כי לפונטקורבו הייתה אך גישה מוגבלת בלבד למידע סודי.

בברית המועצות זכה פונטפונטקורבו בכבוד רב, הוענקו לו זכויות היתר השמורים ל[[נומנקלטורה (אליטה)| נומנקלטורה]], חוג בכירי השלטון והמפלגה הקומוניסטית. הוא עבד במכון למחקר גרעיני בעיר [[דובנא]] צפונית למוסקבה. הוא עסק במחקר עיוני ובשנת [[1953]] הוענק לו פרס סטלין.

חמש שנים לאחר עריקתו, בפברואר [[1955]], נתן פונטקורבו בגלוי אישור לכך כי הוא נמצא בברית המועצות. .היה זה כשפרסם בשני העיתונים הסוביטיים השובים ביותר, [[פרבדה]], בטאון [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]] ו[[איזבסטיה]], בטאון ממשלת ברית המועצות, מאמר פרי עטו הקורא לאיסור הנשק הגרעיני. במאמר הגדיר עצמו כ"פרופסור ובעל פרס סטלין". במקביל הופיע במסיבת עיתונאים בה הסביר את מניעיו לעזוב את המערב ולעבוד בברית המועצות. שנים רבות לא יצא פונטקורבו מברית המועצות. לראשונה עשה כן בשנת [[1978]] כאשר הגיע לביקור באיטליה ארץ הולדתו.