הבדלים בין גרסאות בדף "קרבות לטרון"

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
בלילה שבין [[24 במאי]] [[1948]] ל-[[25 במאי]] נערך ניסיון ראשון לכבוש את לטרון במסגרת מבצע בן נון א'. הכוח התוקף, בפיקודו של [[שלמה שמיר ]], קצין לשעבר בצבא הבריטי, כלל את [[חטיבה שבע]] (1450 לוחמים), שאך זה הוקמה, מתוגברת בגדוד 32 מחטיבת "אלכסנדרוני" (450 לוחמים). הכוח הורכב מלוחמים ברמות הכשרה שונות, חלקם אנשי פלמ"ח, חלקם אנשי [[חי"ש]] וחלקם אנשי [[גיוס חוץ לארץ|גח"ל]] שעלו לארץ זמן קצר לפני כן. עקב העדר מידע מודיעיני מהימן, לא היה ידוע לפיקוד הישראלי, שכוח האויב במתחם לטרון נהנה מעדיפות מספרית ואיכותית גדולה על הכוח התוקף. הכוח נכשל בניסיונו לכבוש את הנקודות השולטות ברכס לטרון ונאלץ לסגת לאחר שספג אבידות קשות. במהלך נסיגתו ניתנה הוראה להותיר פצועים קשה בשטח, הוראה ששונתה כלקח מקרב זה להוראה שאין משאירים פצועים בשטח. אבידות החטיבה במבצע בן נון א' הסתכמו ב-74 הרוגים, ששה שבויים ופצועים רבים.
 
לוחמים ערביים מקומיים, מרביתם מהכפרים [[בית ג'יז]] ו[[בית סוסין]], מילאו תפקיד מרכזי בהדיפת המתקפה הישראלית, וזינבו בכוחות הנסוגים. מפקדת חטיבה 7 הבינה שהיא חייבת להשתלט על הכפרים הללו (שישבו על רכס הגבעות שמדרום לכביש לירושלים, מול רכס לטרון), לפני חידוש ההתקפה על מתחם לטרון, כדי לאבטח את אגפה הדרומי, ולחבור עם חטיבת "הראל" בפרוזדור ירושלים. בימים 25-28 במאי נכבשו שני הכפרים כמעט ללא התנגדות בשתי התקפות לילה, ותושביהם ברחו מהם. כיבוש הכפרים יצר מסדרון קרקעי בשליטת צה"ל, שעקף את חסימת הלגיון בלטרון, ואיפשר מאוחר יותר את סלילת דרך עוקפת לירושלים ("[[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]]").
 
==מבצע בן נון ב'==