גז אציל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הורדת שימוש בתג br* |
מ ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 35:
|}
|}
'''גזים אצילים''' הם [[יסוד כימי|יסודות כימיים]] המשתייכים לטור השמיני ול[[קבוצה (הטבלה המחזורית)|קבוצה]] ה-18 ב[[הטבלה המחזורית|טבלה המחזורית]]. יסודות אלו הם [[אל-מתכת|אל-מתכות]] והם מופיעים כ[[גז
מבחינה כימית, הגזים האצילים יציבים מאוד מכיוון שהם מכילים 8 [[אלקטרון ערכיות|אלקטרוני ערכיות]] ב[[קליפת אלקטרונים|קליפת האלקטרונים]] החיצונית שלהם, שהוא המספר המקסימלי שהקליפה החיצונית יכולה להכיל (פרט להליום שבו 2 אלקטרונים בקליפה החיצונית). כתוצאה מכך הם ממעטים להשתתף ב[[תגובה כימית|תגובות כימיות]], ומכאן שמם.
בתנאים סטנדרטיים, הגזים האצילים חסרי [[ריח]], חסרי [[צבע]] ו[[מונטומי
נאון, ארגון, קריפטון וקסנון מתקבלים מה[[אטמוספירת כדור הארץ|אוויר]] באמצעות [[ניזול גזים]] ו[[זיקוק זעיר]]. הליום בדרך כלל מופרד מ[[גז טבעי]], ורדון לרוב מבודד מ[[רדיואקטיביות|הדעיכה הרדיואקטיבית]] של תרכובות מומסות של [[רדיום]]. לגזים אצילים יש יישומים חשובים בתעשיות ה[[תאורה]], ה[[ריתוך]] ו[[חקר החלל]]. לעתים קרובות הליום משמש ב[[צלילה|מתקני נשימה לצלילה]] כתחליף לחלק מ[[תערובת]] ה[[נשימה]]. בנוסף, ההליום החליף את ה[[מימן]] ב[[ספינת אוויר|ספינות אוויר]] מסוג [[צפלין]] וב[[בלון חמצן|בלוני חמצן]], לאחר שהסיכונים שנגרמו עקב [[דליקות
==היסטוריה ואטימולוגיה==
{{להשלים}}
שמו ה[[אנגלית|אנגלי]] של הגז האציל, ''Noble gas'', הוא פירוש של [[שם עצם|שם העצם]] ה[[גרמנית|גרמני]] ''Edelgas'', בו נעשה שימוש לראשונה בשנת [[1898]] על ידי [[הוגו ארדמן]]
קיומם של הגזים האצילים נצפה על ידי הטבלה המחזורית, אך כיוון שהגזים האצילים כמעט ואינם משתתפים בתגובות כימיות קיומם לא התגלה עד שלב מאוחר למדי בהתפתחות ה[[כימיה]] המודרנית. ההליום התגלה לראשונה בשנת [[1868]] בניתוח [[ספקטוגרפיה|ספקטוגרפי]] של אור ה[[השמש|שמש]], אך קיומו באטמוספירת כדור הארץ לא הוכח עד [[1895]]. כבר באמצע [[המאה ה-19]] גילה [[ג'ון ויליאם סטראט ריילי|הלורד ריילי]] כי [[צפיפות החומר|צפיפותו]] של ה[[חנקן]] באוויר גדולה מזו של חנקן המופק מתרכובות כימיות, ושיער כי גידול זה נובע מהימצאותו של גז נוסף באוויר, שאינו משתתף בתגובות כימיות. הוא ו-[[ויליאם רמזי]] הצליחו לבודד גז זה (ארגון) ולהוכיח את קיומם של הגזים האצילים, ועל כך אף זכו ב[[פרס נובל]].
שורה 70:
|align="right" | [[אנרגיית יינון]] (kJ/mol) || 2372 || 2080 || 1520 || 1351 || 1170 || 1037
|}
לגזים האצילים יש [[קשר כימי#סיווג קשרים כימיים|קשרים בין-מולקולריים]] חלשים מאוד, וכתוצאה מכך יש להם [[נקודת התכה|נקודות התכה]] ו[[נקודת רתיחה|רתיחה]] נמוכות מאוד. כל הגזים האצילים הם [[גז
[[
ה[[רדיוס אטומי|רדיוסים]] של אטומי הגזים האצילים, כמו הרדיוסים של אטומי רוב ה[[קבוצה (הטבלה המחזורית)|קבוצות]], גדלים בהתמדה בכל [[מחזור (הטבלה המחזורית)|מחזור]] עקב גדילת מספר ה[[אלקטרון|אלקטרונים]] ורמות האלקטרונים. גודל האטום קשור לתכונות אחדות. לדוגמה, [[אנרגיית יינון|אנרגיית היינון]] קטנה ככל שהרדיוס גדל משום שככל שגז אציל גדול יותר, כך [[אלקטרון ערכיות|אלקטרוני הערכיות]] שלו מרוחקים יותר מה[[גרעין האטום|גרעין]], ולכן הם פחות נמשכים אליו. הגזים האצילים הם בעלי אנרגיות היינון הגבוהות ביותר בכל מחזור; עובדה זו משקפת את יציבות [[תצורת אלקטרון|תצורת האלקטרונים]] שלהם ואת הפגנת ה[[תגובתיות]] המועטה (יחסית) שלהם.
===נוזל על===
שורה 143:
|align="right" | [[מסה אטומית|מסה אטומית יחסית]] || (2)4.002602 || (6)20.1797 || (1)39.948 || (1)83.80 || (2)131.29 || (222)
|-
|align="right" | מספר [[איזוטופ
|-
|align="right" | [[קליפת אלקטרונים|קליפה חיצונית]] ([[תצורת אלקטרון|תצורת אלקטרונים]]) || 1s<sup>2</sup> || 2s<sup>2</sup>2p<sup>6</sup> || 3s<sup>2</sup>3p<sup>6</sup> || 4s<sup>2</sup>4p<sup>6</sup> || 5s<sup>2</sup>5p<sup>6</sup> || 6s<sup>2</sup>6p<sup>6</sup>
שורה 152:
==תכונות כימיות==
היציבות הגבוהה של הגזים האצילים נובעת מכך שה[[אורביטל]]ים החיצוניים שלהם (s ו p) מלאים לגמרי. כפי שמתקבל מ[[תורת הקוונטים]], הערכות אלקטרונית זו היא בעלת [[אנרגיה]] נמוכה מאוד, ולכן יציבה מאוד.
היות שכוחות המשיכה הבין-מולקולריים (ליתר דיוק - הבין אטומיים) חלשים מאוד, הגזים האצילים נמצאים ב[[מצב צבירה]] גזי ([[גז מונטומי|מונטומי]]) ב[[טמפרטורת החדר]]
על אף שהגזים האצילים כמעט ואינם מגיבים, קיימות תרכובות מעטות של גזים אציליים. רק הגזים האצילים הכבדים יותר מסוגלים ליצור תרכובות, שכן אצלם ה[[אורביטל
* קסנון עם פלואור, יוצר את התרכובות XeF<sub>2</sub> XeF<sub>4</sub>, ו-XeF<sub>6</sub>. בנוסף, קסנון יוצר את החומצה H<sub>2</sub>XeO<sub>4</sub> המשמשת כמחמצן יעיל וחסר עקבות.
שורה 167:
<center>
<gallery caption="[[צבע
Image:HeTube.jpg|[[הליום]]
Image:NeTube.jpg|[[נאון]]
שורה 175:
</gallery>
</center>
==קישורים חיצוניים==
* {{ויקישיתוף בשורה}}
==הערות שוליים==
|