שכירות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: ריצ'רד, \1
ההסבר היה לוקה בחסר, הרחבה
שורה 48:
==צמיחת תעשיית השכירות==
באירופה ובצפון אמריקה השימוש בשכירות נפוץ בעסקאות מגוונות, לרבות השכרת נכסי מקרקעין. בשוק האירופאי לבדו תעשיית השכירות לטווח קצר (למעט נדל"ן ויחידות נופש) עומדת על 160 מיליארד דולר לשנה.{{הערה|שם=businessweek.com|1=שנקר, ג'ניפר. [http://www.businessweek.com/globalbiz/content/aug2008/gb20080822_716714.htm "Tough Times? Rent, Don't Buy, with Erento"], '''BusinessWeek''',8.4.2010. אוחזר ב-2009-10-01.}}
בשנים האחרונות ניתן לאתר שתי סיבות למגמת הצמיחה של תעשיית השכירות. הראשונה היא השימוש הגובר באינטרנט לעסקים ולרכישות, והשנייה היא משברים כלכליים. בעת משבר כלכלי קיימת העדפה לבחור בשכירות הן מפאת החשש לירידת ערך הנכס והן מכיוון שלאנשים יש פחות כסף נזיל מאשר נדרש לרכישת בעלות מלאה בנכס. כך המשבר הכלכלי של 2007-2009 הרחיב עוד יותר את השימוש בשכירות הן בישראל{{הערה|1=אריק מירובסקי, [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100106_1140206 יותר ישראלים מוותרים על חלום קניית הדירה, ומחירי השכירות מזנקים ב-15%], The Marker, אוחזר ב- 9.4.2010}} והן בחו"ל{{הערה|1= מערכת אקונומיסט, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1080345.html "בעלות על בית - לא לכל אחד"], הארץ, אוחזר ב- 9.4.2010}}. בראשית, ההשכרות בישראל היו נפוצות בעיקר בתחום [[שיתוף אופניים|האופניים]]. בשנת 2013, פרוייקט משותף של מספר עיריות ברחבי הארץ הקים מערכת [[שיתוף מכוניות|שיתוף רכבים]] אשר הרחיב את השימוש בשכירות בעיקר במרכז הארץ<ref>{{קישור כללי|כותרת = לא רק לתל אביבים: שיתוף רכבים, גם ברעננה ורמת גן|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3601319,00.html|אתר = כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך_וידוא = 2015-10-27}}</ref>. בשנים שלאחר מכן החלה תופעה נרחבת של השכרות בעזרת רשת הפייסבוק בקבוצות מיועדות ובשנת 2015 הוקם האתר [https://www.rentitb.com/ Rentitb] אשר בו מבוצעות השכרות מקוונות במגוון רחב של מוצרים ושירותים<ref>{{Citation}}</ref>.
 
==פיקוח על שכירות==