הבדלים בין גרסאות בדף "האב (מחזה)"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
שינוי תעתיק, replaced: שבדי ← שוודי (2) באמצעות AWB
מ (בוט החלפות: \1בית הספר)
מ (שינוי תעתיק, replaced: שבדי ← שוודי (2) באמצעות AWB)
[[File:Fadren.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"האב" בתיאטרון בט ננסן ב[[קופנהגן]] ב-[[1918]]. Peter Fjelstrup הוא הקצין וטילדהפונס היא בתו ברטה]]
'''האב''' (ב[[שבדית]]: '''Fadren''') הוא [[טרגדיה]] [[נטורליזם (תיאטרון)| נטורליסטית]] בשלוש [[מערכה (תיאטרון)| מערכות]], פרי עטו של ה[[מחזאי]] ה[[שבדים|שבדי]] [[יוהאן אוגוסט סטרינדברג]], שנכתבה בשנת [[1887]].
==תקציר העלילה==
הסיפור נסוב על ניגוד העניינים בין קצין חיל הפרשים, אדולף ואשתו, לורה. הקצין הוא גיבור מלחמה לשעבר ומדען מכובד שנלחם עם אשתו על הדרך הרצויה לגידול בתם, ברטה. שניהם מסכימים על כך שרצוי שברטה לא תחונך באחוזתו, אולם, הקצין מעוניין שהיא תגדל כ[[אתאיזם|אתאיסטית]] בעיר, בעוד לורה רוצה שבתה תגדל בדרך שונה ואולי תיהפך לאמנית. החוק השבדיהשוודי של אותה עת מנע ממשאלותיה של לורה להתממש, ולפי החוק הבעל החליט על עתיד ילדיו.
 
כדי לפתור את הבעיה לורה מעלילה על בעלה שהוא חולה נפשית, כדי לגרום לכך שהיא תהיה בעלת הדעה היחידה בדבר חינוכה של בתה. על מנת לגרום לבעלה להיראות בלתי שפוי, היא מעלה בפניו את הרעיון שייתכן וברטה אינו בתו הביולוגית ומרמזת לכך שהיא [[ניאוף|נאפה]] בו. לורה גם משתלטת על חליפת המכתבים שלו, ומשקרת לרופא, במאמץ לשכנע אותו בכך שהקצין אינו שפוי.
 
בעלה מתחיל להאמין בכך שברטה אינה בתו, ולבסוף הוא ננעל בחדרו כשמרוקנים את הכדורים מאקדחיו, מתוך כוונה למנוע ממנו [[התאבדות|להתאבד]]. לורה הובילה את הרופא והכומר להאמין בכך שייתכן והקצין אינו שפוי כעת לפי החוק. היא דואגת שהאומנת, מרגרט, תלביש אותו בכתונת משוגעים כשהוא יוצא מחדרו. הקצין מצטט פעמים רבות בספרות בהן הייתה התייחסות לאבות בלתי חוקיים, ומתייחס אל כל הנשים כאל האויבות שלו. בעודו יושב בחיקה /של האומנת הוא חוטף [[שבץ מוחי]]. ברטה רצה לאמה, שכעת משיגה [[אפוטרופסות]] על בתה.
 
==ההפקות הראשונות==
מכיוון שהמחזה מכיל כינויי גנאי ל[[ישו הנוצרי]], סטרינדברג התקשה להוציא לאור את הספר בשבדיהבשוודיה. במקום זאת, הפרסום הראשון של המחזה בדפוס היה מחוץ ל[[סקנדינביה]], ב[[ברלין]] ב-[[1890]].
המחזה "האב" היה נקודת מפנה עבור סטרינדברג, בו הוא פנה לסגנון כתיבה אותו כינה "כתיבה אמנותית-פסיכולוגית" (Oxford World's Classics ix).
 
"האב" היה דוגמה לשיח המתמשך בתיאטרון הסקנדינבי אודות [[זכויות הנשים]], [[נישואים]] ומוסר מיני (נושאים בהם עסק המחזאי הנורבגי [[הנריק איבסן]]).
 
סטרינדברג לא ראה בעבודתו כמשתייכת לסגנון הנטורליסטי; הוא שאף להפוך את הספרות לאובייקטיבית ככל האפשר; ולא היה מעוניין לכתוב על הדמויות בעבודותיו סיפורי רקע ארוכים ומפורטים, כפי שנעשה בדרמה הנטורליסטית של איבסן. במקום זאת, הוא העדיף שיהיו להן מקצועות פשוטים (רופא, כומר, אומנת) ובעלות [[שם המעיד על בעליו]], שיספקו עליהן את כל המידע הדרוש (Oxford ix). סטרינדברג סבר שהנטורליזם מהווה גורם לעימות גדול ולא שגרתי. המחזה הוא סמלי מעיקרו, כפי שהדמויות ב"האב" הן סמלים של גיבורים גברים לעומת גיבורות נשים. כמעט שיש מאבק [[דרוויניזם חברתי|דרוויניסטי]] בין שני אלה, כפי שמתייחסים לתורה הדרווינסטית במחזה.
 
[[קטגוריה:מחזות אוגוסט סטרינדברג]]
 
[[קטגוריה:מחזות מהמאה ה-19]]
459

עריכות