המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Ijonbot (שיחה | תרומות)
מ שינוי תעתיק, replaced: שבדי ← שוודי (5) באמצעות AWB
שורה 32:
 
==רקע==
כשנה לאחר חתימת הסכם קונסטנטינופול נשלח הנסיך [[ואסילי גוליצין|גוליצין]] ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] במטרה לשכנע את העות'מאנים לאפשר לרוסים תנועה חופשית ב[[הים השחור|ים השחור]]. תוצאת השליחות הייתה כישלון, וגרוע מכך - הנסיך התרשם שהעות'מאנים מעוניינים להחזיר לעצמם את השטחים שאיבדו בעקבות ההסכם. הדבר הדאיג את [[פיוטר הגדול]], שהיה מודע לכך שמדינתו לא תצליח לנהל מלחמה עם העות'מאנים במקביל למלחמה עם השבדיםהשוודים בצפון. בנובמבר [[1701]] נשלח ל[[איסטנבול]] [[פיוטר טולסטוי]] כשגריר קבוע. מטרתו הייתה לנהל מגעים דיפלומטיים בחצר ה[[סולטאן עות'מאני|סולטאן]] [[אהמט השלישי]] ולפעול נגד מאמצי שליחי [[ח'אנות קרים]] לחידוש הלחימה. בשנת [[1706]] ה[[ח'אן (תואר)|ח'אן]] של ח'אנות קרים דיווח על המגבלות שהנהיגו הרוסים כלפי המוסלמים בשטחם, ועל רצון המוסלמים לעזוב את רוסיה ולעבור לשטחי [[האימפריה העות'מאנית]]. הסולטאן התלבט, אך מתנות יקרות שהעביר השגריר הרוסי הרגיעו את הרוחות.
 
לאחר תבוסתו ב[[קרב פולטבה]], נמלט מלך שבדיהשוודיה [[קרל השנים עשר, מלך שבדיה|קרל השנים עשר]] ל[[בנדרי]] שהייתה תחת שליטת העות'מאנים. קרל השנים עשר כתב מכתב לסולטאן בו הוא מפרט את היתרונות הצפויים לאימפריה מכניסה למלחמה עם הרוסים. לאחר התלבטויות ובעקבות לחצים של השבדיםהשוודים, הצרפתים ובמיוחד של ח'אנות קרים, הכריזה האימפריה העות'מאנית ב-[[20 בנובמבר]] [[1710]] על מלחמה, והשגריר הרוסי פיוטר טולסטוי נעצר.
 
העות'מאנים התכוונו לפעול במלחמה זו באמצעות ח'אנות קרים ו[[הטמן]] [[אוקראינה]] [[פיליף אורליק]]. פיוטר הגדול התכוון להתחיל במתקפה דרך [[מולדובה]] תוך ביצוע מתקפות משניות ב[[חצי האי קרים]] וב[[קובאן (חבל ארץ בקווקז)|קובן]].
 
==מהלך המלחמה==
בינואר [[1711]] החל צבא [[ח'אנות קרים]], שכלל כ-80-90 אלף חיילים, לנוע לכיוון [[קייב]]. לצבא זה הצטרפו כ-7-8 אלפי [[קוזאקים]], 3-5 אלפי פולנים ויחידה שבדיתשוודית קטנה בת 700 חיילים.
 
בגדה המערבית של ה[[דנייפר]] החזיקו הרוסים כ-16,000 חיילים. הכוחות של ח'אנות קרים ניסו לפרוץ את קו הביצורים של הרוסים באזור [[בלגורוד]], נכשלו ולקראת מרץ [[1711]] חזרו ל[[חצי האי קרים]].
שורה 48:
 
==מערכת פרוט==
באפריל [[1711]] כרתו הרוסים ברית עם שליט מולדובה [[דימיטריה קנטמיר]]. במהלך מאי [[1711]] העביר [[בוריס שרמטייב]] כוח פרשים דרך ה[[דנובה]] והמשיך בתנועה לכיוון [[יאש]]. ב-[[25 ביוני]] חבר שרמטייב לכוח העיקרי בפיקוד [[פיוטר הגדול]].
 
הצבא העות'מאני בפיקוד [[וזיר גדול|הוזיר הגדול]], אשר כלל 120 אלף חיילים ומעל ל-440 תותחים, חצה את ה[[דנובה]] וחבר לכוח של [[ח'אנות קרים]] אשר כלל 70 אלף פרשים. פיוטר הגדול, עם כוח רוסי שכלל 38 אלף חיילים ו-114 תותחים, התקדם לכיוון נהר [[פרוט]]. בתחילת יולי [[1711]] החלו קרבות בין הכוחות ליד המחנה הרוסי. מחנה זה, למרות שהיה מבוצר ועמד במתקפות, החל לסבול ממחסור בתחמושת ובמזון. מחוסר ברירה, החל [[משא ומתן]] בהקשר להפסקת הלחימה בין [[בוריס שרמטייב]] ו[[פיוטר שפירוב]] מהצד הרוסי, לבין הווזיר הגדול מהצד העות'מאני.
שורה 56:
* מבצר ב[[טגנרוג]] ומבצרים נוספים יהרסו.
* [[רוסיה הצארית]] מבטיחה לא להתערב בענייני של [[האיחוד הפולני-ליטאי]].
* למלך שבדיהשוודיה [[קרל השנים עשר, מלך שבדיה|קרל השנים עשר]] הותר לחזור ל[[שבדיה]] דרך שטח רוסיה.
* [[פיוטר שפירוב]] ו[[בוריס שרמטייב]] ישארו כ[[בני ערובה]] אצל העות'מאנים עד למילוי תנאי ההסכם.
 
שורה 62:
 
{{מיון רגיל: טורקיה, מלחמה}}
 
[[קטגוריה:מלחמות האימפריה העות'מאנית-האימפריה הרוסית]]
[[קטגוריה:מלחמות האימפריה העות'מאנית]]