אולד-סקול היפ הופ – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Grandmaster Flash.jpg|ממוזער|גרנדמאסטר פלאש, מחלוצי הראפ]]

בשנות ה-70 היגר זמר [[סקא]] ו[[רגאיי]], בשם [[דיג'יי קול הרק]] (DJ Kool Herc) היגר, בתחילת [[שנות השבעים]] מ[[ג'מייקה]] ל[[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]] בתחילת [[שנות השבעים]]. ב-[[1977]] הממציא הרק את ה"בריק-ביטינג". במקביל אליו פיתח זמן [[דיג'יי]] [[גרנדמאסטר פלאש]] את טכניקות הדיג'יי וה[[סקראצ'ינג]]. הם טבעו את מונח ה"היפ הופ", ונהוג למנות את תחילת התקופה מרגע זה.

בשלב זה, ההיפ הופ לא היה מוכר לציבור הרחב. ב-[[1979]] הוציאה להקת [[שוגר היל גאנג]] [[סינגל]] בשם "Rapper's Delight" שהצליח בפעם הראשונה לפרסם את הז'אנר שעד כהאז היה מוכר רק למעטים. הסינגל הסינגל נחשב לאחד משירי ההיפ הופ המצליחים ביותר בכל הזמנים עם מכירות שעמדו על כ-2 מיליון עותקים. כמו כן הלהקה נחשבת ל"ממציאה" של המושג "ראפ" כשם נרדף להיפ הופ כפי שהוא בא לידי ביטוי בסינגל זה.

מרכזו של הראפ בתקופה זו היה בניו יורק והוא לא התפשט לערים אחרות בשלב זה. הראשון שהתאים את ה[[ראפ]] למוזיקת דיסקו היה [[דיג'יי הוליווד]]. ב-[[1979]] דיג'יי [[גרנדמאסטר פלאש]] מניו יורק שעבד יחד עם דיג'יי הוליווד המציא את ה[[רימקסיםרימקס]]ים ואת טכניקות הסאונד המקובלים עד היום במסיבות. גרנדמאסטר נחשב לראפר המפורסם הראשון שהיה מקליט שירים על גבי קסטות והוא גם הרבה לשתף פעולה עם להקות והוא זכה לפופולריות רבה.

עם הזמן התפשט הראפ לכל אורך [[החוף המזרחי (ארצות הברית)|החוף המזרחי של ארצות הברית]] וב-[[1985]] קנה לו אחיזה גם בחוף המערבי. הראפר הראשון של [[החוף המערבי (ארצות הברית)|החוף המערבי]] הוא [[טו שורט]] (Too Short) שהתחיל לשיר שירי [[ראפ]] בעלי מסר עם אלבומו הראשון "[[Players]]". למרות הופעתויו של [[טו שורט]] הראפ של החוף המערבי היה עדיין בחיתוליו.