האוניברסיטה למוזיקה ואמנויות הבמה של וינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדות |
ויקישיתוף בשורה |
||
שורה 1:
{{coord|48|12|6|N|16|23|6|E|display=title|type:city}}
{{מפת מיקום|מדינה=וינה|שם=האוניברסיטה|אורך=16.385|רוחב=48.201667|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר}}
[[
'''האוניברסיטה למזיקה ואמנויות הבמה של וינה''' (ב[[גרמנית]]: '''Universität für Musik und darstellende Kunst Wien''') היא [[אוניברסיטה]] [[אוסטריה|אוסטרית]], שנוסדה בשנת 1819 ושוכנת בו[[וינה]].
מספר הלומדים באוניברסיטה, למעלה משלושת-אלפים סטודנטים, עושה אותה למוסד הגדול בסוגו באוסטריה ואחד הגדולים בעולם.
את האוניברסיטה ייסדה בשנת 1819 "אגודת ידידי המוזיקה". בשנת 1909 הייתה למוסד לאומי ונקראה "האקדמיה הקיסרית למוזיקה ואמנויות הבמה". בשנת
==מבנה האוניברסיטה ==
[[
האוניברסיטה, הגדולה מסוגה באוסטריה ומהגדולות בעולם, מורכבת מ-24 מכונים, בהם הסמינר ע"ש [[מקס ריינהרדט]], האקדמיה לקולנוע של וינה ומכוני ה-Klangstil (סגנון הצליל) הווינאיים.
שורה 15:
האוניברסיטה מארגנת כעשר תחרויות, בהן תחרות הפסנתר הבינלאומית ע"ש [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]]. כמו כן, מדי שנתיים היא מציגה פסטיבל של סרטי סטודנטים מצטיינים.
האוניברסיטה למוזיקה של וינה עשויה להיחשב ל"צינור הזנה" לכל התזמורות החשובות באוסטריה, עם קשר מיוחד ל[[התזמורת הפילהרמונית של וינה|פילהרמונית של וינה]].
שורה 21:
הביקוש לקונסרבטוריון למוזיקה בווינה החל בשנת 1808. ב-1811 פורסם "מתווה למוסד לחינוך מוזיקלי" לווינה. כעבור שנה נוצרה "אגודת ידידי המוזיקה", שמטרתה הראשונה במעלה הייתה ייסוד קונסרבטוריון. הקונסרבטוריון הווינאי נוסד בשנת 1817. הכוונה הייתה לעצבו לפי הדגם של [[הקונסרבטואר של פריז]], אבל עקב מחסור במימון, החל את דרכו רק כבית ספר לשירה. [[אנטוניו סליירי]] היה מנהלו הראשון של הקונסרבטוריון. בשנת 1819 שכר המוסד את ה[[כנר]] [[יוזף בהם]] ועד 1827 כבר כללה תוכנית הלימודים קורסים ברוב כלי התזמורת.
ענייני הכספים של הקונסרבטוריון היו רעועים מאוד. גביית שכר לימוד החלה בשנת 1829, אבל בשנת 1837 הגיע המוסד ל[[פשיטת רגל]]. בסופו של דבר מימנה המדינה את הקונסרבטוריון משנת 1841 עד 1844 ומ-1846 עד 1848. בשנת [[1848]] גרם אי-שקט פוליטי להפסקת התמיכה, והלימודים בקונסרבטוריון הופסקו עד 1851. בתמיכת המדינה והעירייה, חזר המצב הפיננסי והתייצב לאחר 1851. על אף הגידול בתמיכה הממשלתית, נשארה השליטה במוסד בידי
עד 1844, אז התמנה [[גוטפריד פרייר]], פרופסור ל[[הרמוניה]] ול[[הלחנה]] למנהל הקונסרבטוריון, לא היה המנהל חבר בסגל המורים אלא באגודת ידידי המוזיקה. [[יוזף הלמסברגר]] האב היה המנהל משנת 1851 עד 1893.
שורה 30:
עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]], עברה האקדמיה עוד ארגון מחדש. הנשיא [[קרל ריטר פון וינר]] התפטר והמורים בחרו למנהל את ה[[מנצח]] [[פרדיננד לווה]]. בשנת 1922 תפס [[יוזף מרקס]] את מקומו. מרקס רצה להשיג לאקדמיה מעמד של אוניברסיטה.
אחרי ה[[סיפוח]], סולקו מורים ותלמידים רבים על רקע גזעני. בשנת 1941 הייתה האקדמיה לאוניברסיטה של [[הרייך השלישי]] (Reichshochschule). אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], חזר המוסד להיות אקדמיה ממשלתית. בתהליך של [[דה-נאציפיקציה]], פוטרו חמישים ותשעה מורים; בנובמבר 1945, הוחזרו שישה-עשר מהם למשרותיהם. רק חמישה מן המורים שפוטרו בשנת 1938 הוחזרו לתפקידיהם.
שורה 55:
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
<div class="mw-content-ltr">
* [http://www.mdw.ac.at/?pageid=1 Official homepage]
| |||