הבדלים בין גרסאות בדף "אפסלאוטדייק"

נוספו 221 בתים ,  לפני 4 שנים
לאורך נתיב העבודה נמצאו מספר שוחות תת-מימיות שזרמים חזקים בהן היו צפויים להקשות על הבנייה. למרות זאת התקדמה העבודה התקדמה מהר מהמצופה והסוללה הושלמה בגובה חלקי לכל אורכה המיועד ב-28 במאי 1932. מאותו מועד נקרא הזאודרזי בשם איסלמיר. לאחר מועד זה נמשכו העבודות להגבהת הסוללה ולסלילת כביש (כיום כביש A7) עליה וכן להתקנת תאי שיט לספינות בכל אחד משני קצות הסוללה וכן 25 שערים לשיחרור מים מהאיסלמיר לים ואדן. שיחרור המים לים ואדן היה חיוני כיוון שמפלס האיסלמיר הוסיף לעלות בקביעות עקב זרימת נהרות לתוכו - לרבות הנהר איסל, שנתן לימה את שמה - ועקב עבודות ייבוש שטחי האדמה שנערכו בשוליו.
 
ב-25 בספטמבר 1933 נפתחה הסוללה באופן רשמי, ופסל המציין את המאורע הוצב באתר שבו היא הושלמה. בסך הכל נעשה שימוש במהלך בנייתה בכ-37.5 מיליון מטרים מעוקבים של חומרים. בכל אחד מימי הבנייה עבדו בפרויקט 4,000 עד 5,000 עובדים, ועל ידי כך הוקלה השפעת משבר [[השפל הגדול]] בהולנד.
 
הסוללה נבנתה באופן שאיפשר סלילת מסילת רכבת עליה, אך המסילה לא נסללה בשל העלות הכרוכה בכך ובשל שיקולי כדאיות. במקום זאת שימש השטח שנשמר למסילה בשנות ה-70 לסלילת כביש נוסף על גבי הסוללה, באופן שכביש הדו-סטרי שעליו הפך לבעל שני נתיבים לכל כיוון.
 
פסל המציין את פתיחת הסוללה לשימוש הוצב באתר שבו היא הושלמה. כמו כן הוצב לימים על הסוללה פסל לזכר המהנדס והפוליטיקאי קורנליוס ללי (Cornelis Lely), מאבות פרויקט עבודות הזאודרזי.
 
בשנת 2012 החליטה ממשלת הולנד שלא להחליף את תאי השיט שבסוללה אלא לשפצם. צפוי שיהיה צורך להחליפם באחרים עד לשנת 2050.