ציוד נייד ברכבת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סיווג תבניות עדכון/שכתוב/השלמה*
Ijonbot (שיחה | תרומות)
מ שינוי תעתיק, replaced: שבדי ← שוודי (3) באמצעות AWB
שורה 17:
בשנת [[1952]] נרכשו ראשוני קטרי הדיזל מתוצרת Societe Anglo-Franco-Belge הבלגית (מס' 101-103) והחל משנת [[1954]] ועד לסוף העשור נרכשו עוד 10 קטרי G12 מתוצרת [[ג'נרל מוטורס]] (General Motors) האמריקאית (מס' 104-113), 3 קטרי [[עיתוק רכבות|עיתוק]] F12L 614 מתוצרת דויטץ (Deutz) הגרמנית (מס' 201-203) ו-18 קטרי עיתוק מתוצרת [[אסלינגן(חברה)|אסלינגן]] ([[:en:Maschinenfabrik Esslingen|Esslingen]]) הגרמנית (מס' 211-228), כך שבשנת [[1959]] הוצאו אחרוני קטרי הקיטור משירות, כולל 5 קטרי קיטור שנלקחו שלל בסיני ב-[[1956]].
 
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] נרכשו עוד 13 קטרי G12 (מס' 114-126) וב[[מלחמת ששת הימים]] נלקחו שלל בסיני עוד ארבעה קטרי G12 (מס' 127-130), שלושה קטרי G16 (מס' 161-163) וקטר G8 (מס' 251), כולם מתוצרת ג'נרל מוטורס, שהיו שייכים לרכבת המצרית. הדגם G12, אותו בנתה חברת ג'נרל מוטורס במיוחד לצורך שימוש מחוץ לארצות הברית, היה נפוץ מאוד בעולם וניתן למוצאו עד היום בשרות חברות רכבות רבות, ביניהן במצרים, מקסיקו, מספר מדינות באמריקה הדרומית, אסיה ובאוסטרליה.
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] עם סלילת [[מסילת הדרום]] אל מפעלי ה[[פוספטים]] ב[[נגב]], נרכשו 9 קטרי משא חזקים מדגם G26CW מתוצרת ג'נרל מוטורס (מס' 601-609).
 
בתקופה זו הוצאו משימוש קטרי העיתוק מתוצרת דויטץ.
 
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] נרכשו עוד 6 קטרים מדגם G26CW-2 (מס' 610-615) וקטר יחיד מדגם GT26CW-2 (מס' 701) שנועד לגרירת רכבות ה[[פחם]] מ[[נמל אשדוד]] ל[[תחנת הכוח רוטנברג]] ב[[אשקלון]]. כמו כן נרכש קטר יחיד מדגם T44/G22CW מתוצרת קאלמאר ורקסטד (Kalmar Verkstad) השבדיתהשוודית (מס' 131).
 
===כיום===
בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] הוחלט להוציא מהשירות חלק מהקטרים הישנים ולשם כך החלו לקנות קטרי דיזל מודרניים. החל מ-[[1998]] נרכשו 8 קטרי משא מדגם [[:en:Israel Railways JT 42CW|JT42CW]] (מס' 702-709) ו-10 קטרים מדגם [[:en:Israel Railways JT 42BW|JT42BW]] (מס' 731-740) המשמש לרכבות נוסעים ומשא, הקטרים הם מסדרת [[:en:Prima (locomotive)|Prima]] מתוצרת חברת [[אלסטום]] (נקראה GEC Alsthom בתקופה זו ולאחר מכן Alstom) וכן 3 קטרי עיתוק מדגם GA-DE 900 AC (מס' 261-263, תחת השם Alstom), וקניה זו אפשרה להוציא משירות את כל הקטרים מתוצרת אסלינגן וכן את הקטרים מתוצרת בלגיה ואת הקטר מדגם G8. בשנים שלאחר מכן נקנו עוד 38 קטרים מהדגם JT42BW (מס' 741-778).
 
בעקבות הצפי לפתיחת מספר קווים חדשים, בשנת 2011 הוזמנו מחברת [[:en:Vossloh|פוסלו]] 14 קטרי דיזל מדגם [[:en:Vossloh Euro|Euro 4000]] ו-15 קטרים מדגם מתקדם (Euro 3200AC).
שורה 43:
====קטרי נוסעים====
* 46 קטרי Bo-Bo מדגם JT42BW. לדגם זה מנוע מתוצרת EMD בעל הספק של 3,300 כוח סוס ומהירותם המרבית היא כ-140 קמ"ש{{הערה|שם=ברקת|{{גלובס|עמירם ברקת|רכבת חשמלית ראשונה נמסרה לרכבת ישראל|1000928150|30 במרץ 2014}}}}. שלא כמו בעבר, מאז שנת [[2003]], מפעילה רכבת ישראל רק קטרים מהסוג הזה להנעת [[רכבת נוסעים|רכבות הנוסעים]], אך הקטרים מדגם זה משמשים גם לגרירת רכבות משא. קטר אחד (מס' 741) נהרס ב[[תאונת הרכבת בבית יהושע]] ונשלח לתיקון במפעל היצרן בספרד. בשנת [[2005]] נרכש המפעל של [[אלסטום]] בספרד על ידי חברת פוסלו, ועל הקטרים ממספר 767 והלאה מופיע השם Vossloh במקום Alstom (על קטרים 731-740 מופיע שם היצרן GEC Alsthom, כאשר על קטר 739 שתוקן במפעל היצרן בשנת 2011 מופיע גם השם Vossloh).
 
* במהלך שנת 2011 הוזמנו מחברת Vossloh{{כ}} 14 קטרים מדגם EURO 4000 בעלי מנועי EMD רבי עוצמה (3,900 כוח סוס) וסידור גלגלים CoCo המיועדים בשלב ראשון לשמש להנעת רכבות נוסעים (במיוחד רכבות פרבריות כבדות וארוכות) ועם המעבר להנעה חשמלית יועברו לגרירת רכבות משא, וכן 15 קטרים מדגם EURO 3200AC בעלי מנועי EMD עם כ-3,300 כוח סוס ועם סידור גלגלים BoBo המיועדים לרכבות נוסעים ומסוגלים להגיע למהירות של 160 קמ"ש. הקטרים מסופקים החל מנובמבר 2011 ואספקתם עתידה להסתיים בפברואר [[2013]].
 
שורה 80 ⟵ 79:
בשנת [[1992]] עם הגידול בתנועת הנוסעים ברכבות נוצר מחסור בקרונות נוסעים. על מנת לענות לביקוש הגובר הוסבו 7 יחידות ביניים של מערכי האסלינגן לקרונות גרורי קטר רגילים (מס' 111 ב-1992 מס' 112-117 בשנים 1994-1995), המכילים 80 מקומות ישיבה ובעלי מיזוג אוויר. ב-[[1995]] נרכשו 8 קרונות גרורי קטר יד שנייה מחברת קארל פושה (יוצרו בתחילת שנות ה-60) בעלי 84 מושבים (מס' 91-98). ב-1992 החלו גם בקניית מערכי קרונועים [[IC3]] מתוצרת חברת סקנדיה (ABB Scandia) הדנית (החברה נקנתה מאוחר יותר על ידי חברת אדטרנץ, שבעצמה נקנתה על ידי חברת בומברדיה). מערכים אלו כוללים שלוש יחידות: שתי יחידות ניהוג ומנוע ויחידת ביניים הכוללות ביחד 167 מושבים ועם הספק כולל של 1576 כוח סוס ומהירות מרבית של 160 קמ"ש. בהתחלה נקנו 10 מערכים (מס' 1-10) ובשנים [[1995]]-[[2003]] נקנו עוד 31 מערכים דומים עם 177 מושבים במערך (מס' 11-41). ב-[[1996]] נקנו 37 קרונות מתוצרת [[אלסטום]] (GEC Alsthom, כיום נקראת Alstom), מהם 5 [[קרון ניהוג|קרונות ניהוג]] וכוח המאפשרים הפעלת רכבות [[מו-דו]] (מס' 311-342 רגילים, 301-305 ניהוג). קרונות אלו מכילים 86 מושבים (38 בקרונות הניהוג). בתקופה זו הוצאו משירות הקרונות שנקנו מחברת הרכבות הבריטית.
 
מאז שנת [[2001]] נקנים קרונות [[בומברדיה דאבל דק קוץ']] דו-קומתיים מתוצרת [[בומברדייה]] (Bombardier) המופעלים גם כרכבות מודו ועד היום נכנסו לשירות 147 יחידות מסוג זה (החל ממס' 401). חלקם הם קרונות ניהוג וכוח משולבים בקרון נוסעים וחלקם קרונות המותאמים לנכים. בסתיו 2010 הוזמנו 78 קרונות נוספים מאותה סדרה שיסופקו החל מסוף 2011. בשנת [[2005]] נקנו 10 מערכי IC3 יד שנייה מחברת הרכבות השבדיתהשוודית. כתוצאה מתאונת רכבת בשבדיהבשוודיה הגיעו לבסוף רק 9 מערכים (מס' 42-50). ב-[[2006]] הוצאו משימוש הקרונות מתוצרת קארל פושה שנרכשו ב-1995.
 
ב-[[2008]] החלו להגיע קרונות חד קומתיים חדשים מדגם [[סימנס ויאג'ו לייט]] שנכנסו לשירות במרץ 2009 . בתחילה הוזמנו 87 קרונות, מהם 10 קרונות ניהוג (מס' 801-810), 25 קרונות המותאמים לנכים (מס' 826-850) ו-52 קרונות רגילים (מס' 901-952) ובשנת 2010 הוזמנו סה"כ 31 יחידות נוספות מסדרה זו.
שורה 131 ⟵ 130:
 
[[קטגוריה:רכבת ישראל]]
[[קטגוריה: ציוד רכבות נייד]]