ברנו – הבדלי גרסאות

'''ברנו''' (ב[[צ'כית]]: {{שמע|קובץ=Cs-Brno.ogg|תיאור='''Brno'''}}, ב[[גרמנית]]: Brünn, נכתב גם '''ברין''' או '''ברונא''') היא בירת [[מוראביה]] והעיר השנייה בגודלה ב[[צ'כיה]].

במהלך [[מלחמת שלושים השנים]], בשנים 1643 ו-1645, הייתה ברנו העיר היחידה שהצליחה לעמוד בפני ה[[מצור]] ה[[שבדיה|שבדי]], מה שאיפשר ל[[האימפריה האוסטרו הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]] לשקם את צבאה ולעמוד בלחץ ההתקפות השבדיהשוודי. כאות הוקרה לעמידתה האיתנה, זכתה העיר להטבות מיוחדות במעמדה כעיר והוקם בה מבצר ברוקי. בשנת 1742 ניסו ה[[פרוסיה|פרוסים]] לכבוש את העיר ללא הצלחה, ובשנת 1777 הוקמה בה [[בישופות]].

העדות הראשונה על יהודים באזור היא משנת [[1253]] מתקופת [[אוטקר השני]] משושלת [[פשמישל]], שבה היהודים זכו להגנה של המונארך והיו ואסלים של הכתר. כואסלים זכו היהודים מצד אחד להגנה ומצד שני נאלצו לשלם מיסים גבוהים. כך, בשנת 1333 ציווה המלך [[יוהאן מלוקסמבורג]] כי היהודים ישלמו 25% מהוצאות הבניה של חומת העיר וה[[חפיר]][http://www.zob.cz//?q=cs/]. על פי הערכה התגוררה בעיר קהילה של כ- 1,000 יהודים באותה תקופה (על פי כמות המסים ששולמה). מרבית היהודים עסקו במסחר של עורות וצמר, אף על פי שהותר להם להיות אופים נגרים וחייטים. חלק מהיהודים היו [[הלוואה בריבית|מלווים בריבית]] אך הם לא הורשו להתגורר מחוץ לתחום ה[[גטו]], ולהחזיק באדמות במקרה ומלווה לא שילם את חובו.

בתקופת [[המגפה השחורה]] ברנו הייתה אחת הערים היחידות שהסכימה לקבל יהודים מגורשים ולכן העיר ידעה באותה תקופה גלי הגירה של יהודים. הקהילה היהודית בברנו ידעה אבידות כבדות בתקופת המלחמות ה[[התנועה ההוסיטית|הוסיטיות]] (1420-1434 לערך), במיוחד מידי כוחות [[האימפריה הרומית הקדושה]]. אחת הדמויות הבולטות בקהילה היהודית של ברנו במחצית [[המאה ה-15]] היא זו של הרב [[ישראל ברונא]] (1400-1480), אחד הפוסקים הבולטים בדורו, אשר שימש כרב הקהילה עד לגירוש יהודי העיר בשנת 1454. לאחר גירושם, לא קמה קהילה יהודית בברנו עד למחצית המאה ה-19 ונקנסו בקנסות כבדים כל אימת שנכנסו אל בין חומות העיר. לאורך תקופה זו קיימו היהודים עסקים רבים בעיר ברנו, אולם לא התגוררו בה.

רק לאחר [[אביב העמים]] בשנת 1848 הוסרו ההגבלות על מגורי יהודים בעיר והקהילה היהודית במקום שבה והתחדשה. כבר בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-19 נרכשה חלקת אדמה לבית קברות יהודי ובשנת 1853 החלה בניית בית כנסת חדש לקהילה. בשנת 1857 מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-2,230 נפש מתוך 59,819 תושבי העיר. בשנת 1861 נפתח בית ספר יהודי בעיר. בעת [[מלחמת העולם הראשונה]] הגרו לברנו אלפי פליטים יהודים מ[[גליציה]]. בין שתי מלחמות העולם שגשגה הקהילה היהודית בעיר ואף קם בה מרכז ספורט יהודי "מכבי". בשנת 1938 הגיע מספר יהודי העיר לכ-12,000 תושבים. בתקופת השואה שמשה ברנו מרכז לפליטים מצ'כוסלובקיה אך מרבית היהודים גורשו למחנה הריכוז [[טרזין]] בשנים 1941-1942.