ממשלת אחדות לאומית (ישראל) – הבדלי גרסאות

* לאחר פטירת אשכול הקימה [[גולדה מאיר]] [[ממשלת ישראל הארבע עשרה|ממשלת המשך]] בהרכב דומה. בינואר [[1968]] הצטרפה רפ"י למפא"י ולמפלגת [[אחדות העבודה]] לייסוד [[מפלגת העבודה]]. לקראת הבחירות לכנסת השביעית חברו מפלגת העבודה ו[[מפ"ם]] להקמת [[המערך השני]].

 

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Shamir and Peres.jpg|ממוזער|ראש הממשלה שמעון פרס וסגנו יצחק שמיר ליד שולחן הממשלה בכנסת, נובמבר 1985. באוקטובר 1986 התחלפו ביניהם האישים בתפקידיהם.]]

* הממשלות [[ממשלת ישראל העשרים ואחת|העשרים ואחת]] ו[[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ב[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה]], רוטציה בין [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]], [[1984]]. לפני [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] בשנת 1984 נראה היה כי "[[המערך]]" (גוש פרלמנטרי של [[מפלגת העבודה]] ו[[מפ"ם]]) יזכה ברוב מוחץ. לאחר [[מלחמת לבנון]], [[אינפלציה]] הרסנית, וקרבות ירושה בין מועמדים בליכוד על תפקידו של מנחם בגין, נראה היה כי הליכוד, תחת הנהגתו הלא כריזמטית של יצחק שמיר, צפוי לתבוסה. התוצאות היוו הפתעה, ולא נחזו באף תחזית קודמת. המערך ירד מ-47 מנדטים בכנסת העשירית ל 44 מנדטים. הליכוד ירד מ-48 מנדטים ל-41. נראה כי קיים שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל, כאשר לשון המאזניים הן [[המפדל| המפד"ל]] ו[[מפלגת יחד|מפלגתו]] של [[עזר ויצמן]]. [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] [[חיים הרצוג]] הטיל את הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אך לאחר סבב שיחות הודיע פרס כי אין ביכולתו להקים ממשלה. אז השפיע הנשיא הרצוג על נציגי הסיעות לתמוך בממשלת אחדות לאומית. סוכם כי במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, לאחר מכן יוחלף על ידי יצחק שמיר. במהלך כל התקופה יהיה [[יצחק רבין]] מהמערך שר הביטחון, ואילו [[יצחק מודעי]] מהליכוד יהיה שר האוצר. ההסכם כובד, וחילופי התפקידים בוצעו לאחר שנתיים באופן הבא: שמעון פרס הגיש לנשיא את התפטרותו והמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על יצחק שמיר. למעט החילופים בין יצחק שמיר לשמעון פרס לא השתנתה חלוקת התפקידים בממשלה, ולא שונו קווי היסוד שלה. מבחינה חוקית-פורמלית היו אלה שתי ממשלות, ולא בממשלה אחת, כיוון שהתפטרות ראש הממשלה היא כהתפטרות הממשלה כולה, ומחייבת הקמת ממשלה חדשה. חלופת התפקידים הרשמית התרחשה ב-[[20 באוקטובר]] [[1986]], והחל מאותו יום שמיר הפך לראש הממשלה הרשמי.{{הערה|לעיון נוסף ראו: ארנון למפרום (עורך), חיים הרצוג הנשיא השישי, ירושלים, 2009, עמ' 420-415 }}