מכלית נפט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
שורה 20:
בשנת 1876 הקימו שניים מאחיו של [[אלפרד נובל]], לודוויג ורוברט נובל, את חברת ברנובל (Branobel) ב{{ה|אימפריה הרוסית}}. החברה פעלה בעיקר באזור העשיר בנפט סמוך ל[[באקו]] (היום ב[[אזרבייג'ן]]). בשלהי המאה ה-19 הייתה ברנובל אחת מחברות הנפט הגדולות בעולם.
 
לודוויג נובל היה בין החלוצים בפיתוח מכליות הנפט הראשונות. תחילה ערך ניסויים בשינוע נפט בדוברות בעלות ספנה אחת, ואחר כך החל לפתח מכליות בעלות הנעה עצמית. אחת הדאגות העיקריות הייתה יצירת הפרדה בין הנפט ואדי הדלק לבין חדר המכונות, כדי למנוע שריפות. בעת פיתוח המכליות היה צורך להתמודד לראשונה אף עם שינויי נפח הנפט בטמפרטורות שונות והצורך לדאוג לאוורור מתאים של המכלים. המכלית המוצלחת הראשונה שפיתח, יחד עם מתכנן שבדישוודי, נקראה זורואסטר (Zoroaster) ונבנתה ב[[גטבורג]]. בינואר 1878 נחתם החוזה לבנייתה וכבר באותה שנה שטה לראשונה בין באקו ל[[אסטרחן]]. הדגם על פיו נבנתה זורואסטר נלמד על ידי בוני אוניות אחרים והועתק פעמים רבות, לאחר שנובל סירב לרשום פטנט על היטב כלשהו בעיצובה. באוקטובר 1878 הוא הזמין עוד שתי מכליות מאותו דגם: בודהה (Buddha) ונורדנסקולד (Nordenskjöld).
 
זורואסטר יכלה לשאת 242 [[מידות ומשקלות#מידות ומשקלות בריטיים ואמריקניים|טונות ארוכות]] של [[קרוסין]] בשני מכלי ברזל מחוברים בצנרת. מכל אחד היה בקדמת הספינה, אשר מנועה מוקם באמצע, ומכל שני בירכתי הספינה. בספינה היו גם 21 תאים אנכיים ריקים ואטומים לשיפור ה[[ציפה (פיזיקה)|ציפה]]. האונייה הייתה באורך כולל של 56 מטר, ברוחב 8.2 מטר ובשוקע של 2.7 מטר. בניגוד למכליות מאוחרות יותר של נובל, זורואסטר תוכננה כך שמידותיה יתאימו לשיט משבדיהמשוודיה ל{{ה|ים הכספי}} דרך [[הים הבלטי]], [[ימת לדוגה]], [[ימת אונגה]], [[תעלת מרינסק]] (היום חלק מנתיב המים וולגה-בלטי) והנהר [[וולגה]].
 
לאחר דגמי המכליות הראשונים אימץ נובל את המכליות בעלת גוף אחוד (single hull), שבה מכל הנפט מהווה למעשה חלק מגוף האונייה. בנובמבר 1880 הוא הזמין את המכלית הראשונה בעלת גוף אחוד, מוזס (Moses). בתוך שנה הזמין בנייתן של שבע מכליות נוספות בדגם של גוף אחוד. חברת ברנובל הייתה אחת מחברות הנפט הראשונות שחוותה אסון מכלית נפט. בשנת 1881 התפוצצה נורדנסקולד בבאקו בעודה מטעינה קרוסין. הצינור דרכו הוטענה המכלית יצא ממקומו לאחר שהאונייה זזה במשב רוח פתאומי. הקרוסין שנשפך על הסיפון ולתוך חדר המנוע, שם עבדו המכונאים עם תאורת נורות קרוסין גרם להתפוצצות האונייה ומחצית מאנשי צוותה נהרגו. לאחר האסון יצר נובל צינור טעינה גמיש ועמיד לדליפות שהיה בטיחותי יותר.
שורה 158:
 
==היבטי בריאות בעבודה על מכליות נפט==
נפט גולמי ותזקיקי נפט הם רעילים לבני אדם הבאים במגע ישיר עימם, או [[אד]]יהם, ומשכך ההשפעה הבריאות של עבודה ממושכת בשינוע כמויות גדולות של נפט גולמי ותזקיקיו, כפי שנדרש מאנשי צוות של מכליות נפט, הייתה במוקד מספר מחקרים בתחום ה[[רפואה תעסוקתית|רפואה התעסוקתית]]. במחקר אחד נמצא כי אנשי צוות של מכליות תזקיקי נפט, הנחשפים לאדי דלק ותזקיקי נפט אחרים, הם בעלי סיכון גבוה יותר מן האוכלוסייה הכללית לחלות ב[[סרטן (מחלה)|מחלות סרטניות]] של ה[[דם]] ו[[קשריות לימפה]], הבולטות שבהן [[לימפומה|לימפומות שאינן הודג'קין]]{{הערה| Nilsson RI, et al. Leukaemia, lymphoma, and multiple myeloma in seamen on tankers. '''Occupational Environmental Medicine''' 1998;55:517-521}}. במחקר אחר שנערך בנורבגיהבנורווגיה נבדקה מידת החשיפה של אנשי צוות במכליות נפט ל[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] באמצעות תצפיות על סיפון המכליות בעת פעולות טעינה ופריקת מטען וכן באמצעות שאלונים שעליהם ענו אנשי הצוות. בבדיקות שנעשו לא נמצאה חשיפה לרמות אדי פחמימנים מעל המותר בתקן הנורבגיהנורווגי, אולם נמצא שאנשי צוות נחשפים לחומרים מסרטנים בעת ביצוע עבודות תחזוקה באונייה, כגון עבודות צביעה{{הערה|Moen BE, et al. Occupational Exposure of Deck Crews to Carcinogenic Agents on Crude Oil Tankers. '''American Journal of Industrial Medicine''' 1995;27:555-564}}.
 
==לקריאה נוספת==