דנייפר – הבדלי גרסאות

800 הק"מ האחרונים של אפיקו הם שרשרת רצופה כמעט של מאגרי מים ו[[אגם|אגמים]] מלאכותיים אשר ה[[סכר|סכרים]] היוצרים אותם משמשים להפקת [[אנרגיה הידרואלקטרית]], כ-10% מצריכת האנרגיה של אוקראינה. סכרים אלו פורסמו לרוב כהישגי התעשייה הסובייטית, והמפורסם מהם היה [[דנייפרוגס]] ליד העיר [[זאפורוז'יה]] שנבנה ב [[1927]]-[[1932]] וסיפק 558 [[מגה-ואט]]. הסכר ו[[תחנת כוח|תחנת הכוח]] נהרסו כליל ב[[מלחמת העולם השנייה]] אך נבנו מחדש ב-[[1948]] (בעבודת כפייה של אסירי [[גולאג]]) תוך העלאת התפוקה ל-750 מגה-ואט. תחנות כוח הידרואלקטריות נוספות שנבנו על הדנייפר הן : קרמנצ'וק (1954-60), קייב (1960-64), דנייפרודז'רז'ינסק (1956-64) וקאנב (1963-75).

 

 

הדנייפר מחובר אל נהר [[הבוג הדרומי]] באמצעות [[תעלת הדנייפר-בוג]]. שפך הנהר היה מיקומו של המבצר החזק של [[אוצ'קוב]]. הנהר מהווה נתיב תחבורה חשוב באוקראינה, כמו גם מקור כוח הידרואלקטרי. ספינות בגודל 270*18 מטר יכולות להגיע אף עד [[קייב]]. גם ספינות קייט מפליגות בנהר. במעלה הנהר מקייב נשפך אל הדנייפר נהר ה[[פריפיאט (נהר)|פריפיאט]], אשר גם מתחבר לתעלת הדנייפר-בוג ומאפשר שיט לנהר [[הבוג המערבי]] (שרובו ב[[פולין]]).