מוקצ'בו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יהודים במוקצ'בו: גם זה מיותר
מ בוט החלפות: אוכלוסייה, כישלון, \1צמחייה\2
שורה 38:
'''מוקצ'בו''' ([[אוקראינית]]: '''Мукачево'''; [[צ'כית]] ו[[סלובקית]]: '''Mukačevo'''; [[הונגרית]]: '''Munkács''', מונקאץ'; [[גרמנית]]: '''Munkatsch'''; [[יידיש]]: '''מונקאטש''', קרי "מינקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז [[זקרפטיה]] שב[[אוקראינה]]. אוכלוסיית העיר, שמנתה 86,061 נפש ב-[[2015]], מורכבת מ[[רוסינים]], אוקראינים והונגרים.
 
==גאוגרפיה ואוכלוסיהואוכלוסייה==
מוקצ'בו שוכנת על שתי גדות נהר ה[[לאטוריצה]], רובה בשמאלית, בנקודה בה משיקה שפלת [[טיסה (נהר)|הטיסה]] להרי הקרפטים. בסביבה קיימים מיני צמחיהצמחייה [[אנדמי]]ים לקרפטים המזרחיים. העיר נמצאת 42 ק"מ מבירת המחוז [[אוז'הורוד]], בערך 50 ק"מ לכל כיוון מהגבולות עם [[הונגריה]] ו[[סלובקיה]] ו-100 ק"מ מאלה של [[רומניה]] ו[[פולין]]. מיקומה הפך אותה למרכז העירוני השני בגודלו ב[[זקרפטיה]] ולצומת תנועה חשוב בין המדינות: מסילות הברזל המחברות את [[קייב]] ל[[בודפשט]] ו[[פראג]] עוברות בה.
 
במפקד 2001 עלה כי 77% מהאוכלוסיהמהאוכלוסייה מגדירים עצמם כאוקראינים (אף כי רבים מאוד הם [[רוסינים]], שממשלת אוקראינה לא מכירה בהם כקבוצה נפרדת). כמו כן היו 9% רוסים ו-8.5% הונגרים. אלה האחרונים היוו לפני מלחמת העולם הראשונה רוב בעיר אך התדלדלו עקב הגירה, גירוש והטמעה. כמו כן, נמנו מ-2001 1.9% גרמנים (שהיו בעבר קבוצה משמעותית) ו-1.4% [[בני רומה]]. מבחינה דתית, מתפלגת האוכלוסייה בין הכנסייה האורתודוקסית, הקתולית והאוניאטית, ויש אף אחת קלווינסטית. במקום שוכן מנזר [[ניקולאוס הקדוש]] לנשים, הקיים מן המאה ה-11.
 
במוקצ'בו שורר [[אקלים ימי]] ממוזג (Cfb), והטמפרטורות נעות סביב ממוצע של 20°C בשיא הקיץ ו3°C- בקרת חורף. יורדים בה כ-700 מ"מ [[משקעים]] מדי שנה.
שורה 48:
בין [[המאה ה-9]] ל[[המאה ה-11|מאה ה-11]] הייתה מונקאץ' חלק מ[[רוס של קייב|נסיכות קייב]]. כחלק מהתפוררות הנסיכות, האזור שבו שוכנת העיר נכבש על ידי ההונגרים ב-[[1018]]. ב-[[1397]] מסר [[מלך]] [[הונגריה]] [[זיגמונד, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|זיגמונד]] את חבל הארץ ל[[נסיך]] [[פודוליה]] [[פיודור קוריאטוביץ']], שעודד הגירת סלאבים לחבל הארץ. במאה ה-14 נבנתה על גבעה סמוכה מצודת פלנוק.
 
ב-[[1445]] אחרי שהעיר הפכה למרכז [[אומנות]], [[אמנות]] ו[[מסחר]] היא זכתה למעמד של עיר קיסרית חופשית, כלומר עיר הנמצאת תחת חסותו הישירה של הקיסר ובעלת זכות לקיים שלטון עצמי פוליטי וכלכלי. ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] היה האזור חלק מנסיכות [[טרנסילבניה]], מדינת-חסות של האימפריה העות'מאנית. ב-[[1683]] גירשו ההבסבורגים את הטורקים וסיפחו אותו שוב ל[[ממלכת הונגריה]] תחת שליטתם. נסיכת טרנסילבניה [[אילונה זריני]], אמו של [[פרנץ ראקוצי]], התבצרה בפלנוק וכוחותיה עמדו במצור הבסבורגי שנמשך שלוש שנים. לאחר כשלוןכישלון המרד של ראקוצי הבן ב-1711, העביר הקיסר את הנחלות לבישוף לותר פון שנבורן, שמשפחתו יישבה גרמנים רבים באזור.
 
ב-1867, עם כינון [[האימפריה האוסטרו-הונגרית|השלטון האוסטרו-הונגרי]] המשותף, שכנה העיר במחציתה ההונגרית של הקיסרות עד לסיום [[מלחמת העולם הראשונה]]. ב-[[1919]] סופחה ל[[צ'כוסלובקיה]], אך ב-[[1939]] שבה לשליטה הונגרית לאחר הפרת הבנות [[הסכם מינכן]].