פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
עם גירוש צבא צרפת מגרמניה, הלחימה רוכזה על ארצות השפלה, איטליה, וספרד. ב-1706, הגנרל הפורטוגלי מרקי דה מינאס פיקד על פלישה לספרד ממדינתו בה הצליח לכבוש אף את [[מדריד]] הבירה. עם זאת, כוחותיהם של פליפה החמישי ודוכס דרוויק (בנו של ג'יימס השני, מלך אנגליה הגולה) הצליחו לכבושה בחזרה. עוד ניסיון על מדריד התרחש באפריל 1707, כשברוויק עד מהרה הביס את כוחות אנגליה בקרב אלמאסה ב-25 באפריל. לאחר מכן, ספרד השתתפה רק בסדרת תגרות חסרות תועלת שהמשיכה עד סוף המלחמה.
 
ב-1707, מלחמת הירושה הצטלבה זמן קצר עם [[מלחמת הצפון הגדולה]], שתי מלחמות שהתרחשו בד בבד. צבא שבדישוודי תחת [[קרל השנים עשר מלך שבדיהשוודיה]] הגיע ל[[סקסוניה]] שם לאחרונה הפסיק לייסר את האלקטור [[אוגוסט השני]] וכפה עליו לוותר על תביעתו לכס מלך [[פולין]]. גם צרפת וגם ספרד שיגרו שליחים למחנהו של קרל, בעל בריתן, והצרפתיים התכוונו להכניסו אל המלחמה בצידן נגד קיסר [[הקיסרות הרומית הקדושה]] החדש, יוזף הראשון. עם זאת, קרל נהג להחשיב עצמו כמגן אירופה הפרוטסטנטית, מאוד אוכזב מהתייחסותו של לואי ה-14 ל[[הוגנוטים]] ולא ממש התעניין במלחמה. קרל הפנה את תשומת לבו ל[[רוסיה]] ותוך כך מנע התערבות שבדיתשוודית בסכסוך.
 
מאוחר יותר ב-1707, הנסיך אויגן פיקד על פלישה של בעלות הברית לדרום צרפת מאיטליה אך נבלם על ידי צבא צרפת. בינתיים, מרלבורו נשאר בארצות השפלה שם היה תקוע בלכידת סדרה אינסופית של מבצרים. ב-1708, לעתים צבאו של מרלבורו התקוטט עם הצרפתים, שסבלו מבעיו מנהיגות: לעתים קרובות מפקדיהם דוכס בורגון (נכדו של לואי ה-14) ודוכס ונדום התנגדו זה לזה, כשהראשון תמיד מקבל החלטות מיליטריות לקויות. התעקשותו של בורגון שחוסר התוקפנות מצידם שוב איפשר את מרלבורו לאחד את צבאו וזה של אויגן, מה שהוביל לניצחון צבא בעלות הברית בקרב אאודנארדה ביולי 1708 ב[[פלנדריה]] ולכיבוש את העיר [[ליל]].
233,588

עריכות