אטלה סלברג – הבדלי גרסאות

|ארצות מגורים=[[נורבגיהנורווגיה]]

'''אטלה סלברג''' ([[14 ביוני]] [[1917]] - [[6 באוגוסט]] [[2007]]), [[מתמטיקאי]] [[נורבגינורווגי]], שידוע בעיקר על עבודתו בתחום [[תורת המספרים האנליטית]] ותורת ה[[תבנית אוטומורפית|תבניות האוטומורפיות]].

סלברג נולד בשנת 1917 בלנגסונד שב[[נורבגיהנורווגיה]]. בעודו בבית הספר הושפע מאוד מעבודותיו של [[סריניוואסה רמנוג'אן]] ופיתח בעקבות עבודה שלו את הנוסחה האנליטית המדויקת של [[פונקציית החלוקה (תורת המספרים)|פונקציית החלוקה]]. לצערו, הוא גילה שהתגלית פורסמה לפניו על ידי [[האנס ראדמאכר]]. תקרית זו הייתה טראומטית עבורו והוא העדיף לשמור חלק מעבודותיו לעצמו עד שיהיה בטוח שאף אחד עדיין לא פרסם תגלית דומה. על כך אמר יו מונטגומרי: "לסלברג היו המון עבודות שלא פורסמו, ותמיד היה חשש שהוא יאמר 'אה כן, אני יודע על כך כבר כמה שנים". הוא למד ב[[אוניברסיטת אוסלו]] וקיבל את ה[[דוקטורט]] שלו בשנת [[1943]].

בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עבד סלברג בבידוד, עקב הכיבוש ה[[נאצי]] של נורבגיהנורווגיה. לאחר המלחמה התפרסמה עבודתו של סלברג בעולם, ובעיקר עבודתו על [[פונקציית זטא של רימן]]. הוא הוכיח כי אחוז האפסים המצויים על הקו Re(s)=1/2 אינו שואף לאפס ככל שמתקדמים על ציר המספרים. אחרי המלחמה הוא פנה לתאוריית הנפה, שננטשה על ידי המתמטיקאים עד שסלברג החזירה שוב לאור הזרקורים. במאמר משנת [[1947]] הוא הציג את שיטת הנפה של סלברג. בשנת [[1948]] הציג סלברג הוכחה אלמנטרית ל[[משפט המספרים הראשוניים]]. [[פאול ארדש]] השתמש בתוצאה חשובה של סלברג והגיע להוכחה בערך באותו הזמן, מה שגרם למחלוקת ביניהם לגבי זכות הראשונים. בעבור כל התגליות הללו ועוד, קיבל סלברג את [[מדליית פילדס]], הפרס החשוב ביותר למתמטיקאים, בשנת [[1950]].

בשנת 1950, עזב סלברג את נורבגיהנורווגיה ל[[המכון למחקר מתקדם|מכון למחקר מתקדם]] בארצות הברית, שם נשאר עד מותו ב-2007, מאי-ספיקת לב.

מלבד מדליית פילדס בה זכה, זכה סלברג ב[[פרס וולף]] במתמטיקה בשנת [[1986]]. הוא נבחר לאקדמיה הנורבגיתהנורווגית למדעים ולאמנויות, האקדמיה המלכותית הדנית למדעים ולאמנויות, ו[[האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים]].

[[קטגוריה:מתמטיקאים נורבגיםנורווגים]]