העדפת הבן הבכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
שורה 7:
ישנם כללי הורשה דומים, כגון זה שהיה נהוג ב[[המלוכה הבריטית|בית המלוכה הבריטי]] עד שנת [[2011]] לפיו בהיעדר בן בכור [[יורש עצר|יורשת העצר]] היא הבת הבכורה.
 
שבע מונרכיות ב[[אירופה]] ביטלו את ההעדפה הגברית: [[שבדיהשוודיה]] ב-[[1980]], [[הולנד]] ב-[[1983]], [[נורבגיהנורווגיה]] ב-[[1990]], [[בלגיה]] ב-[[1991]], [[דנמרק]] ב-[[2009]], [[לוקסמבורג]] ו[[ממלכות חבר העמים הבריטי]] ב-2011. נכון ל-2015, המדינות היחידות בעולם בהן יורש העצר היא אישה הן שבדיהשוודיה (הנסיכה [[ויקטוריה, נסיכת שבדיהשוודיה|ויקטוריה]]), הולנד (הנסיכה [[קתרינה אמליה, נסיכת הולנד|קתרינה אמיליה]]) ובלגיה (הנסיכה [[אליזבת, נסיכת בלגיה|אליזבת]]).
 
ב[[הלכה|הלכה היהודית]] הבכורות מועדפים באופן חלקי: הירושה מחולקת רק בין הבנים הזכרים (או יורשיהם), והבכור שביניהם מקבל כפליים מכל אחד מהאחרים. בהיעדר בנים, הבנות יורשות בשווה.{{הערה|מ[[תקנת חכמים]], לבנות עשויות להיות זכויות סוציאליות גם כשישנם בנים. כמו כן, כיום רבים עוקפים את הלכות הירושה באמצעות צוואה שמקבלת תוקף בתורת [[מתנה#היבט הלכתי על מתנות|מתנה]] פרק זמן קצר לפני פטירת המוריש.}} המלוכה ב[[ממלכת ישראל המאוחדת|ממלכות ישראל]] ב[[תקופת המקרא]] הייתה עוברת לאחד הבנים הזכרים, לאו דווקא לבכור שביניהם.