אסטונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: שווד\1
שורה 7:
{{דגל|פינלנד||+}} 36,000 <br/>
{{דגל|רוסיה||+}} 30,000 <br/>
{{דגל|שבדיהשוודיה||+}} 26,000 <br/>
{{דגל|ארצות הברית||+}} 25,000 <br/>
{{דגל|קנדה||+}} 22,000 <br/>
שורה 20:
בתקופה ש[[אסטוניה]] הייתה חלק מ[[האימפריה הרוסית]] (1710-1917), אסטונים רבים קיבלו חלקות-אדמה באזור של [[סנקט פטרבורג]], ב[[סיביר]] וב[[אבחזיה]]. בכל מקום שהאסטונים התיישבו הם שמרו על שפתם, על דתם ועל תרבותם. חלק מהכפרים שהאסטונים הקימו, קיימים עד ימינו, כמו, למשל, הכפר אסטו-סדוק (''Esto-Sadok'') באזור [[סוצ'י]],שברוסיה (על-יד הגבול עם [[אבחזיה]]) והכפר אסטו-חגינסקויה (''Esto-Khaginskoye'') ב[[אבחזיה]].
 
ב-[[14 ביוני]] [[1941]], כשנה לאחר סיפוחה של אסטוניה ל[[ברית המועצות]], כ-10,000 אסטונים גורשו לסיביר על ידי השלטון הסובייטי. בשנת [[1944]] אסטונים רבים, שחששו מצבא ברית המועצות המתקרב ומהדיכוי הצפוי מצד השלטון הסובייטי, היגרו ל[[שבדיהשוודיה]], [[קנדה]] ו[[ארצות הברית]]. האסטונים המשיכו לשמור על השפה ה[[אסטונית]] ועל התרבות שלהם גם בגלות והקימו לשם-כך בתי-ספר ומרכזי-תרבות.
בחודש מרס [[1949]] כ-40,000 אסטונים (רובם נשים וילדים, שחלקם מתו בדרך) גורשו לסיביר על ידי השלטונות של ברית המועצות, כפעולת הפחדה, שיועדה להפחית את ממדי-הסיוע ושיתוף-הפעולה של האזרחים עם הפרטיזנים (ב[[אסטונית]]: ''metsavennad'',"אחיי-היערות"), שהסתתרו ביערות ונלחמו בכוחות הביטחון של ברית המועצות.