יורקשייר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: נורווגי
שורה 89:
 
כלכלת ממלכת יורוויק, שהתבססה על המסחר עם שטחים ויקינגים נוספים, פרחה, והעיר יורק הפכה למרכז מסחרי. סחורות אל העיר הגיעו מצפון מערב אירופה ואף מחופי [[הים התיכון]]{{הערה|1=[http://www.britannia.com/history/york/yorkhist4.html הממלכה הוויקינגית של יורקשייר]}}.
בשלהי השלטון הוויקינגי עברה יורקשייר מידי המלכים הדנים לידי המלכים ה[[נורבגיהנורווגיה|נורבגיםנורווגים]]. [[אריק האראלדסון]] (המכונה אריק גרזן הדם) היה המלך הוויקינגי העצמאי של יורוויק. שלטונו האכזרי הביא לכך שתושבי יורקשייר הסכימו ברצון לשלטון אנגלי בממלכתם בשנים הבאות.
 
זמן קצר לאחר שלטונו הפכה יורקשייר לחלק מ[[ממלכת וסקס]], ויורקשייר שבה להיות חלק מאזור [[נורת'מבריה]], אף שלאזור נותרה אוטונומיה מסוימת, ולאצילי האזור נותרו סמכויות חקיקה. בנוסף, מנהגים נורדיים מסוימים, ושיטת המשפטית הוויקינגית נותרה בתוקף באזור יורקשייר{{הערה|1=[http://www.britannia.com/history/york/yorkhist5.html יורקשייר בשלהי התקופה הסקסונית]}}.
שורה 96:
[[תמונה:YorkMinsterWest.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יורק מינסטר]]]]
מרד שהחל ביורק היה לזרז אשר שינה את ההיסטוריה של אנגליה כולה.
שבועיים קודם ל[[קרב הייסטינגס]] בשנת [[1066]], [[הרולד השני, מלך אנגליה]] נאלץ לכבוש את יורקשייר. אחיו, [[טוסטיג גודווינסון]] ו[[מלכי נורבגיהנורווגיה|מלך נורבגיהנורווגיה]] [[הארולד הארדראדה]] כרתו ברית וניסו להשתלט על צפונה של [[אנגליה]], ואף ניצחו ב[[קרב פולפורד]]. בעקבות ניצחונם יצא הארולד השני לקרב כנגדם, הביס אותם ב[[קרב גשר סטמפורד]] וכבש את יורקשייר מחדש, אולם באותה עת נחת [[ויליאם הכובש]] בדרומה של אנגליה. הארולד עזב את יורקשייר ויצא לקראתו, אף שצבאו לא הספיק להתאושש מדיכוי המרד, וצבאו של הארולד הובס בקרב הייסטינגס. תבוסה זו החלה את [[הכיבוש הנורמני של אנגליה]].
 
תושבי יורקשייר מרדו כנגד הנורמנים בספטמבר [[1069]] בסיועו של [[סווין השני, מלך דנמרק]], וניסו לשחרר את העיר יורק, אולם הנורמנים שרפו את העיר ומנעו בכך את כיבושה{{הערה|1=[http://allabout1066.net/north_east_1069.htm ההתנגדות לכיבוש הנורמני בשנת 1069]}}. ויליאם הכובש פתח במדיניות אדמה חרוכה, והורה על שריפת כל היבולים והרג את כל הבקר בין יורק ל[[דרהאם]]. תושבי הכפרים של נורת'מברלנד הוצאו להורג, כפריהם נשרפו וכל יבולם הושמד. בחורף של אותה שנה כפריים רבים גוועו ברעב ובקור. על פי [[אורדריק ויטאליס]] כ-100,000 תושבי צפון אנגליה נפטרו מהרעב{{הערה|1=[http://allabout1066.net/orderics_reaction.htm אורדריק ויטאליס מתאר את שנת 1069]}}.