חזון יוחנן – הבדלי גרסאות

'''חזון יוחנן''', הנקרא לעתים גם '''ההתגלות של יוחנן''' או '''ספר ההתגלות''', הוא ה[[ספר]] האחרון ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], המתאר את אירועי [[אחרית הימים]] שתתרחש לפי האמונה המשיחיתה[[נצרות|נוצרית]] לפני ש[[ישו]]<nowiki/>ע [[הביאה השנייה|ישוב]] לעולם וידון את כל החיים והמתים ב[[יום הדין]]. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη, "חזון יוחנן" ב[[יוונית]]), נגזרת המילה המודרנית '''[[אפוקליפסה]]''', המציינת את סוף העולם. כשלתוכן וצורת כתיבת הספר השפעה פרסית.{{הערה|שאול שקד. איראנו-יודאיקה; לחקר פרס והיהדות: קובץ מחקרים בתחומי המגע בין יהודים ותרבות פרס במשך הדורות. מכון בן צבי. ירושלים: תשמ"ב. אנגלית: ע"מ 12-76.}}

לפי המסורת המשיחיתהנוצרית, מחבר הספר הוא [[יוחנן כותב הבשורה]], המזוהה על פי המסורת המשיחיתהנוצרית עם [[יוחנן בן זבדי]], אחד משנים עשר [[שנים-עשר השליחים|השליחים]], שכתב גם את [[הבשורה על-פי יוחנן]] ואת איגרות יוחנן שבברית החדשה. לפי המסורת, הוא חיבר את הספר בעת גלותו על האי [[פטמוס]] שב[[הים האגאי|ים האגאי]], בימי הקיסר הרומי [[דומיטיאנוס]], בשנת 95 לערך. בפרט תומך בגישה זו [[אירנאוס]], מ[[אבות הכנסייה]] הקדומים ביותר.

חזון יוחנן מתחיל בדבריו של ישועישו, שנגלה אל המחבר, המכוונים לשבע הכנסיות של [[אסיה הקטנה]] - [[אפסוס]], סמירנה (כיום [[איזמיר]]), [[פרגמון]], [[תיאטירה]] (כיום [[אקהיסר]] - Akhisar), [[סרדיס]], [[פילדלפיה (אסיה הקטנה)|פילדלפיה]] (כיום אלאשהיר - Alaşehir) ו[[לאודיקה על הליקוס]] (כיום אסקיהיסר - Eskihisar ליד [[דניזלי]]):