הבדלים בין גרסאות בדף "קאפ ארקונה"

נוספו 6 בתים ,  לפני 5 שנים
מ
בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
מ (שינוי תעתיק, replaced: שבדי ← שוודי (2) באמצעות AWB)
מ (בוט החלפות: נורווגי, שווד\1)
 
==אוניית אסירים==
לקראת סוף חודש אפריל 1945 אספו הנאצים צי קטן של אוניות במפרץ [[ליבק]] בים הבלטי, בהן קאפ ארקונה, דויטשלנד (SS Deutschland), ושתי אוניות קטנות טילבק (Thielbek) ואתן (Athen). האונייה אתן שימשה להעברת אסירים מנמל ליבק לאוניות הגדולות יותר, ומאונייה לאונייה. לקראת סוף החודש היו על האוניות ומספר דוברות יותר מ-10,000 אסרים מ[[מחנה הריכוז נוינגמה]] ומחנות ריכוז אחרים, כולל [[מחנה הריכוז שטוטהוף|שטוטהוף]] ו[[דורה-מיטלבאו]]. את ההוראה להעביר את האסירים מן המחנות אל האוניות נתן קארל קאופמן, ראש המפלגה הנאצית ב[[המבורג]], אשר פעל על פי הוראות הממונים עליו ב[[ברלין]]. קאופמן טען מאוחר יותר, בעת שהעיד ב[[משפטי נירנברג]], כי האסירים היו מיועדים להגיע ל[[שבדיהשוודיה]]. אולם באותו משפט העיד [[הנינג פון בשביץ בר]] (Henning von Bassewitz Behr), אשר היה ראש
ה[[גסטפו]] בהמבורג, כי אסירים אלה היו מיועדים להריגה על פי הוראותיו של [[הימלר]].{{הערה|1=Vaughan, Hal (2004). Doctor to the Resistance: The Heroic True Story of an American Surgeon and His Family in Occupied Paris. Brassey's. pp. 154–156. ISBN 1574887734.}} יש ששיערו כי התוכנית להריגת האסירים הייתה בהטבעת האוניות על יושביהן.{{הערה|1=Bond, D. G. (1993). German history and German identity: Uwe Johnson's Jahrestage. Rodopi. pp. 150–151. ISBN 9051834594.}}
 
==טביעתה==
ב-3 במאי 1945, ארבעה ימים לאחר התאבדות [[היטלר]], אולם ארבעה ימים בטרם כניעתה הרשמית של גרמניה הנאצית, הותקפו האוניות קאפ ארקונה, טילבק ודויטשלנד (אשר ייתכן כי הוסבה לאוניית בית חולים, אף שלא סומנה בהתאם), זאת כחלק מהתקיפות האוויריות של [[חיל האוויר המלכותי|חיל האוויר המלכותי הבריטי]] על אוניות בים הבלטי. הטייסים אשר התקיפו את האוניות הצהירו כי לא ידעו שהאניות עמוסות באסירים. אולם, יש שטענו כי חלק מן הפיקוד הבריטי ידע על יושבי האוניות ולא העביר את המידע הלאה, כנדרש. כך, בדו"ח החקירה שנערך בחודש יוני 1945 נכתב:
{{ציטוטון|קצין המודיעין בטייסת 83 של חיל האוויר הבריטי הודה בשתי הזדמנויות, קודם לסגן ה.פ. אנסל מוועדת חקירה זו (בנוכחות מפקד הטייסת), ובהזדמנות נוספות לקצין החוקר אשר לווה על ידי סגן ה.פ. אנסל, כי התקבלה הודעה ב-2 במאי 1945 ולפיה אוניות אלה עמוסות באסירי מחנות ריכוז, אולם מידע זה מעולם לא הועבר לידי הטייסים של המטוסים שתקפו את האוניות למחרת היום, אף שהיה די והותר זמן לעשות זאת... מן הראיות ומן ההודאות שנאספו מקצין המודיעין של חיל האוויר הבריטי, נראה שהאחריות העיקרית לאובדן אדיר זה של חיי אדם חייב לנוח על אנשי חיל האוויר הבריטי אשר כשלו מלהעביר לטייסים את ההודעה שקיבלו על נוכחות אסירי מחנות הריכוז על ספינות אלה.}}{{הערה|1=Noel Till, Report on Investigations, WO 309/1592}} מפקדי חיל האוויר הבריטי אשר הורו על התקיפה סברו כי האוניות עמוסות בקציני [[אס אס]] המנסים להימלט, כנראה ל[[נורבגיהנורווגיה]] שהייתה בשליטה גרמנית.
 
רוב שומרי האס אס על סיפון קאפ ארקונה הצליחו להינצל לאחר שלבשו חליפות הצלה וקפצו אל המים, בטרם הימלטם הם ירו באסירים שניסו להימלט. ספינות דיג גרמניות נשלחו להציל את אנשי הצוות של קאפ ארקונה ומשו מן המים 16 מלחים, 400 חיילי אס אס, ו-20 חיילות אס אס. רוב האסירים שניסו לטפס על ספינות הדיג סולקו אל המים בבעיטות, ואלה שהגיעו בשחיה אל החוף, נורו. רק 350 מתוך 4,500 האסירים, שהיו על סיפון הקאפ ארקונה בעת ההתקפה, הצליחו להינצל. אחד הטייסים שהשתתף בהתקפה סיפר לאחר שנים: "השתמשנו באש תותחים כדי לירות באנשים שהיו במים... ירינו בהם בתותחי 20 מ"מ במים. דבר נורא, אולם כך אמרו לנו לעשות. זו מלחמה."{{הערה|1=[http://app1.chinadaily.com.cn/star/history/00-03-07/f02-uk.html British error killed WW2 camp inmates], Shanghai Star, 7/3/2000.}}
לאחר שנפגעה קשות בהתקפה ועלתה באש, האונייה התהפכה על צידה. צילומי מטוס סיור בריטי, שעבר באזור האירוע בשעה 17:00 לערך, זמן קצר לאחר ההתקפה, הראו את האוניות דויטשלנד, טילבק וקאפ ארקונה, עולות באש, ואסירים מזי רעב שוחים במימיו הקרים של הים הבלטי (7 מעלות צלזיוס באותה תקופת שנה). ב-4 במאי צילם מטוס סיור בריטי את האוניות טילבק וקאפ ארקונה על צידן. קאפ ארקונה נסחפה מאוחר יותר לחוף, וגוף הספינה נגרט בשנת 1949.
 
שבועות לאחר האירוע המשיכו גופות הקורבנות להיפלט אל החוף, הן נאספו ונקברו בקבר המוני. חלקי שלדים המשיכו להיפלט לחוף במהלך שלושים השנים לאחר האירוע, בפעם האחרונה בשנת 1971. בין הקורבנות היו אסירים מ-28 לאומים שונים: אוקראינים, איטלקים, אמריקאים, אסטונים, בלארוסים, בלגים, גרמנים, דנים, הולנדים, הונגרים, יוגוסלבים, יוונים, לוקסמבורגים, ליטאים, לטבים, נורבגיםנורווגים, פולנים, ספרדים, פינים, צ'כוסלובקים, קנדים, רומנים, רוסים, שווייצרים, ואחרים.
 
==לקריאה נוספת==