ויקיפדיה

פינלנד במשחקים האולימפיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
שורה 21:
}}
 
'''[[פינלנד]]''' השתתפה לראשונה ב'''[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]]''' ב[[אולימפיאדת לונדון (1908)]] ומאז השתתפה ברציפות בכל שאר האולימפיאדות. לאורך השנים צברו הספורטאים הפינים 302 [[מדליה|מדליות]] אולימפיות ובהן 101 מדליות זהב. מספר מדליות גבוה ביחס למספר תושביה של המדינה. הענפים הבולטים ביותר הם [[אתלטיקה]] (114 מדליות, בהן 48 זהב, הישג המציב אותה במקום הרביעי בכל הזמנים אחרי [[ארצות הברית במשחקים האולימפיים|ארצות הברית]], [[ברית המועצות במשחקים האולימפיים|ברית המועצות]] ו[[בריטניה במשחקים האולימפיים|בריטניה]]) ו[[היאבקות (ספורט)|היאבקות]] (83 מדליות, בהן 26 זהב, הישג המציב אותה במקום השלישי בכל הזמנים אחרי ברית המועצות ו[[שבדיהשוודיה במשחקים האולימפיים|שבדיהשוודיה]]). בתחום האתלטיקה מצטיינים הפינים במיוחד בריצות למרחקים ארוכים.
 
ב[[אולימפיאדת חורף|אולימפיאדות החורף]], בהן משתתפת פינלנד מאז היווסדן ב-[[1924]], הישגיה של פינלנד גבוהים אף יותר. הספורטאים הפינים צברו במשחקים אלה 157 מדליות, בהן 42 מדליות זהב, ופינלנד מדורגת במקום השישי בטבלת המדליות בכל הזמנים, אחרי [[נורבגיהנורווגיה במשחקים האולימפיים|נורבגיהנורווגיה]], ארצות הברית, [[גרמניה במשחקים האולימפיים|גרמניה]], [[אוסטריה במשחקים האולימפיים|אוסטריה]] וברית המועצות. שני ענפים בהם בולטים הפינים במיוחד הם [[סקי למרחקים]] (73 מדליות, בהן 19 מדליות זהב, הישג המציב אותה במקום הרביעי בענף זה אחרי נורבגיהנורווגיה, שבדיהשוודיה וברית המועצות) ו[[קפיצות סקי]] (22 מדליות, מהן 10 מדליות זהב, הישג המעניק לה את המקום ראשון בטבלת המדליות בכל הזמנים בענף זה){{הערה|הנתונים אינם כוללים את [[אולימפיאדת סוצ'י (2014)]].}}.
 
==אירוח המשחקים==
שורה 33:
===עד מלחמת העולם הראשונה===
[[קובץ:Hannes Kolehmainen.jpg|שמאל|ממוזער|150px|האתלט [[הנס קולמיינן]]]]
עד [[1917]] הייתה [[הדוכסות הגדולה של פינלנד]] ישות [[אוטונומיה|אוטונומית]] ב{{ה|אימפריה הרוסית}}. אף על פי כן, התחרו הפינים במשחקים שנערכו עד אז בנפרד מ[[רוסיה במשחקים האולימפיים|המשלחת הרוסית]]. ב[[אולימפיאדת לונדון (1908)]] סירבו חלק מהספורטאים הפינים לצעוד בטקס הפתיחה תחת [[דגל רוסיה|דגל האימפריה הרוסית]], וצעדו ללא דגל. ב[[אולימפיאדת סטוקהולם (1912)]] צעדו הפינים תחת דגל מועדון המתעמלות של הפיניות דוברות ה[[שבדיתשוודית]] בהלסינקי.
 
באולימפיאדת לונדון (1908) השתתפו 67 ספורטאים פינים. הם זכו ב-5 מדליות, בהן מדליית זהב אחת. הענף בהם בלטו הפינים במיוחד היה היאבקות: ורנר וקמן זכה במדליית זהב, איריה סארלה זכה במדליית כסף וארוו לינדן זכה במדליית ארד. נבחרת ה[[התעמלות מכשירים|התעמלות]] זכתה אף היא במדליית ארד, וכך גם [[זריקת דיסקוס|זורק הדיסקוס]] ורנר ירווינן.
 
ב[[אולימפיאדת סטוקהולם (1912)]] זינקו הישגי הפינים ל-26 מדליות, מהן 9 מדליות זהב, והם דורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, שבדיהשוודיה ובריטניה.
 
מחצית המדליות, בהן 6 ממדליות הזהב, הושגו באתלטיקה. [[הנס קולמיינן]], שכונה "הפיני המעופף" זכה ב-3 מדליות זהב, ב[[ריצת 5000 מטר]], ב[[ריצת 10000 מטר]] וב[[ריצת שדה]], וכן זכה במדליית כסף בתחרות ריצת השדה הקבוצתית. הוא עצמו סיים את המירוץ במקום הראשון, בעוד חבריו ילמארי אסקולה ו[[אלבין סטנרוס]] סיימו במקומות הרביעי והשישי בהתאמה. סטנרוס זכה גם במדליית ארד בריצת 10000 מטר. אתלט פיני בולט נוסף היה [[ארמאס טאיפאלה]], שזכה בשתי מדליות זהב, בזריקת דיסקוס ובזריקת דיסקוס בשתי ידיים. [[יוהו סאריסטו]] זכה במדליית זהב ב[[הטלת כידון]] בשתי ידיים (תחרות בה כל זוכי המדליות היו פינים) ובמדליית כסף בהטלת כידון רגילה. [[אלמר ניקלנדר]] זכה אף הוא בשתי מדליות: מדליית כסף בזריקת דיסקוס בשתי ידיים ומדליית ארד ב[[הדיפת כדור ברזל]] בשתי ידיים.
שורה 45:
===אולימפיאדת אנטוורפן (1920)===
[[קובץ:Paavo Nurmi (Antwerp 1920).jpg|שמאל|ממוזער|150px|האתלט [[פאבו נורמי]] באולימפיאדת אנטוורפן]]
ב[[אולימפיאדת אנטוורפן (1920)]] השתתפה פינלנד לראשונה כמדינה עצמאית. 63 ספורטאים פינים נטלו חלק במשחקים, והם זכו ב-34 מדליות, מהן 15 מדליות זהב, מספר שיא של מדליות זהב שפינלנד לא הצליחה לשחזר מאז. בטבלת המדליות דורגה פינלנד במקום הרביעי, אחרי ארצות הברית, שבדיהשוודיה ובריטניה.
 
גם הפעם בלטו האתלטים הפינים, עם 16 מדליות, מהן 9 מדליות זהב. [[פאבו נורמי]] רשם הישגים דומים להישגיו של קולמיינן בסטוקהולם. הוא זכה במדליות זהב בריצת 10000 מטר, בריצת שדה ובריצת שדה קבוצתית, ובמדליית כסף בריצת 5000 מטר. בדומה לקולמיינן, גם בנורמי דבר הכינוי "הפיני המעופף". קולמיינן עצמו זכה במדליית זהב ב[[ריצת מרתון]]. אלמר ניקלנדר שיפר את הישגיו מסטוקהולם. הוא זכה במדליית זהב בזריקת דיסקוס ובמדליית כסף בהדיפת כדור ברזל. האלוף האולימפי היוצא בזריקס דיסקוס, ארמאס טאיפאלה, הסתפק במדליית הכסף. [[יוני מיירה]] זכה במדליית זהב בהטלת כידון, [[ארו להטונן]] עשה זאת ב[[קרב חמש]], [[וילהו טולוס]] ב[[קפיצה משולשת]] ו[[וילה פרהלה]] בהדיפת כדור ברזל.
שורה 140:
==משחקי החורף==
[[קובץ:Clas Thunberg Chamonix 1924.gif|שמאל|ממוזער|150px|המחליק המהיר [[קלאס תונברג]]]]
אולימפיאדת החורף הראשונה, [[אולימפיאדת פריז (1924)]], הייתה אחת המוצלחות ביותר עבור המשלחת הפינית. המשלחת כללה 17 ספורטאים, שזכו ב-11 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. המשלחת דורגה במקום השני בטבלת המדליות, אחרי [[נורבגיהנורווגיה במשחקים האולימפיים|נורבגיהנורווגיה]]. הספורטאי הבולט במשלחת היה [[קלאס תונברג]], שזכה במדליה בכל אחד ממקצי ה[[החלקה מהירה|החלקה המהירה]]: מדליות זהב במקצים ל-1500 מטר, 5000 מטר ובקרב-רב, מדליית כסף במקצה ל-10000 מטר ומדליית ארד במקצה ל-500 מטר. מחליק מהיר נוסף, יוליוס סקוטנאב, זכה במדליית זהב במקצה ל-10000 מטר, במדליית כסף במקצה ל-5000 מטר ובמדליית ארד בקרב-רב. המחליקים האומנותיים ולטר ולודוביקה יאקובסון, שזכו במדליית זהב באולימפיאדת אנטוורפן (1920) (כאשר תחרויות ההחלקה האומנותית עוד היו חלק ממשחקי הקיץ), הסתפקו הפעם במדליית כסף. נבחרת ה[[פטרול צבאי|פטרול הצבאי]] (ענף שממנו התפתח בהמשך ה[[ביאתלון]]) זכתה אף היא במדליית כסף, וגולש ה[[סקי למרחקים]] טפאני ניקו זכה במדליית ארד במקצה ל-18 ק"מ.
 
ב[[אולימפיאדת סנט מוריץ (1928)]] ירדו הישגי המשלחת הפינית ל-4 מדליות, מהן שתי מדליות זהב, והמשלחת דורגה במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי נורבגיהנורווגיה, ארצות הברית ושבדיהושוודיה. קלאס תונברג שמר על תוארו במירוץ ל-1500 מטר, וגם חלק את מדליית הזהב במירוץ ל-500 מטר עם הנורבגיהנורווגי ברנט אוונסן. יוליוס סקוטנאב זכה במדליית כסף במירוץ ל-5000 מטר, ויאקו פרימן זכה במדליית ארד במירוץ ל-500 מטר.
 
ב[[אולימפיאדת לייק פלאסיד (1932)]] השתתפו רק 7 ספורטאים פינים. הם זכו במדליה אחת מכל סוג, ודי היה בכך כדי שידורגו במקום החמישי בטבלת המדליות, אחרי ארצות הברית, [[קנדה במשחקים האולימפיים|קנדה]], נורבגיהנורווגיה ושבדיהושוודיה. בניגוד לעבר, אף מדליה לא הושגה בהחלקה מהירה, וכולן הושגו בסקי למרחקים. ולי סארינן זכה במדליית זהב במירוץ ל-50 ק"מ ובמדליית ארד במירוץ ל-18 ק"מ, וויינה ליקנן זכה במדליית כסף במירוץ ל-50 ק"מ.
 
[[קובץ:Kalle-Jalkanen-1936.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קאלה ילקנן, חבר נבחרת השליחים בסקי למרחקים שזכתה במדליית זהב בגרמיש פרטנקירכן]]
ב[[אולימפיאדת גרמיש פרטנקירכן (1936)]] עלה מספר הספורטאים הפינים ל-19. הם זכו ב-6 מדליות, בהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי נורבגיהנורווגיה, גרמניה ושבדיהושוודיה. נבחרת השליחים בסקי למרחקים זכתה במדליית הזהב היחידה, ומחליק נוסף בענף זה, פקה ניימי, זכה במדליית ארד במירוץ ל-18 ק"מ. המחליק המהיר בירגר וסניוס זכה ב-3 מדליות: מדליות כסף במירוצים ל-5000 ול-10000 מטר, ומדליית ארד במירוץ ל-1500 מטר. מחליק מהיר נוסף, אנטרו אויאלה, זכה במדליית ארד במירוץ ל-5000 מטר.
 
למשחקים הראשונים שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה, [[אולימפיאדת סנט מוריץ (1948)]], שלחה פינלנד את המשלחת הגדולה ביותר עד אז - 24 ספורטאים. הדומה למשחקי גרמיש פרטנקירכן, הם זכו ב-6 מדליות, מהן מדליית זהב אחת, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. הייקי האסו זכה במדליית הזהב ב[[סקי נורדי משולב]], וסגנו היה מארטי הוחטלה. המחליקים המהירים לאסי פרקינן ופנטי לאמיו זכו במדליות הכסף והארד במירוץ ל-10000 מטר, ובסקי למרחקים זכתה נבחרת השליחים במדליית הכסף, ובנימין ואנינן זכה במדליית הארד במירוץ ל-50 ק"מ.
 
ב[[אולימפיאדת אוסלו (1952)]] הכפילה את עצמה המשלחת הפינית לכדי 50 ספורטאים. הם זכו ב-9 מדליות, בהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי נורבגיהנורווגיה וארצות הברית. 8 מתוך 9 המדליות הושגו בסקי למרחקים. במירוץ היחיד שנערך לנשים, ל-10 ק"מ, עמדו על הפודיום רק מתחרות פיניות. לידיה וידמן זכתה בזהב, מיריה הייטמייס בכסף וסירי רנטנן בארד. בקרב הגברים, זכה [[וייקו הקולינן]] במדליית הזהב במירוץ ל-50 ק"מ, וסגנו היה ארו קולמיינן. הנבחרת הפינית זכתה במדליית הזהב במירוץ השליחים, ושניים מחבריה גם זכו במדליות במירוץ ל-18 ק"מ: טאפיו מקלה זכה במדליית כסף ופאבו לונקילה במדליית ארד. חבר שלישי בנבחרת, הייקי האסו, זכה גם במדליית כסף בסקי נורדי משולב.
 
31 הפינים שהשתתפו ב[[אולימפיאדת קורטינה ד'אמפצו (1956)]] זכו ב-7 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו שוב במקום השלישי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות ו[[אוסטריה במשחקים האולימפיים|אוסטריה]]. גם הפעם הענף המוביל היה סקי למרחקים. וייקו הקולינן זכה במדליית הזהב במירוץ ל-30 ק"מ, במדליית הכסף במירוץ ל-50 ק"מ, ויחד עם נבחרת השליחים הפינית זכה במדליית כסף נוספת. נבחרת השליחות זכתה במדליית זהב. [[קפיצות סקי|קופץ הסקי]] אנטי היוורינן זכה במדליית זהב בקפיצה מגבעה רגילה, וסגנו היה אאולי קלקורפי. מחליק מהיר בודד זכה במדליית ארד, טויבו סלונן, במירוץ ל-1500 מטרים.
שורה 157:
ב[[אולימפיאדת סקוו ואלי (1960)]] השתתפו 48 ספורטאים פינים. הם זכו ב-8 מדליות, מהן 2 מדליות זהב, ודורגו במקום השישי בטבלת המדליות. בדומה למשחקים הקודמים, ענף הסקי למרחקים הניב את מירב המדליות. קלווי המליינן זכה במדליית הזהב במירוץ ל-50 ק"מ וגם נבחרת השליחים זכתה במדליית זהב. אחד מחבריה היה וייקו הקולינן, שזכה גם במדליית כסף במירוץ ל-50 ק"מ ובמדליית ארד במירוץ ל-15 ק"מ. בכך הגיע הקולינן להישג של 7 מדליות אולימפיות ב-3 אולימפיאדות. נבחרת השליחות איבדה את תוארה, וזכתה במדליית ארד. יתר זוכי המדליות כללו את הביאתלט אנטי טורוויינן (מדליית כסף), קופץ הסקי נילו הלונן (מדליית כסף בקפיצה מגבעה רגילה) והמחליק המהיר אווי (Eevi) הוטונן (מדליית ארד במירוץ ל-3000 מטר).
 
52 הספורטאים הפינים שהשתתפו ב[[אולימפיאדת אינסברוק (1964)]] הגיעו למקום הרביעי בטבלת המדליות, אחרי ברית המועצות, אוסטריה ונורבגיהונורווגיה, עם 10 מדליות, מהן 4 מדליות זהב. ארו מנטורנטה זכה בשתי מדליות זהב בסקי למרחקים, במירוצים ל-15 ול-30 ק"מ, וכן היה שותף לזכייה של נבחרת השליחים במדליית הכסף. חבר נוסף בנבחרת השליחים, ארטו טיאיינן, זכה במדליית ארד במירוץ ל-50 ק"מ. מיריה להטונן זכתה במדליית כסף במירוץ ל-5 ק"מ ובמדליית ארד בנבחרת השליחות. וייקו קנקונן היה קופץ הסקי הבולט במשלחת הפינית, עם מדליית זהב בקפיצה מגבעה רגילה ומדליית כסף בקפיצה מגבעה גבוהה. קאיה מוסטונן זכתה במדליית כסף בהחלקה מהירה ל-1500 מטר, ובמדליית ארד במקצה ל-1000 מטר.
 
גם ב[[אולימפיאדת גרנובל (1968)]] השתתפו 52 ספורטאים פינים, אך הישגיהם הצטמצמו לכדי 5 מדליות, מהן מדליית זהב אחת, והם דורגו במקום העשירי בטבלת המדליות, המיקום הנמוך ביותר שלהם עד אז. שני ספורטאים בלטו במשלחת במיוחדת. קאיה מוסטונן זכתה במדליית זהב בהחלקה מהירה ל-1500 מטר ובמדליית כסף בהחלקה מהירה ל-3000 מטר. ארו מנטורנטה איבד את תאריו בסקי למרחקים, אך זכה במדליית כסף במירוץ ל-15 ק"מ ובמדליות ארד במירוץ ל-30 ק"מ ובמירוץ השליחים.
שורה 182:
ב[[אולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002)]] מנתה המשלחת הפינית 98 ספורטאים. הם זכו ב-7 מדליות, מהן 3 מדליות זהב, ודורגו במקום השמיני בטבלת המדליות. סאמפה לאיונן זכה במדליות זהב בכל תחרויות הסקי הנורדי המשולב שנערכו: בתחרות הספרינט, בתחרות היחידים ובתחרות הקבוצתית. חברו לנבחרת, יאקו טאלוס, זכה גם במדליית כסף בתחרות היחידים. יאנה לאהטלה זכה במדליית הזהב הרביעית, בסקי חופשי. קופץ הסקי מאטי האוטמקי זכה במדליית כסף בתחרות הקבוצתית ובמדליית ארד בקפיצה מגבעה גבוהה.
 
102 ספורטאים פינים השתתפו ב[[אולימפיאדת טורינו (2006)]]. הם זכו ב-9 מדליות, אך אף לא במדליית זהב אחת. המדליות הושגו בלא פחות מ-8 ענפים שונים, בשלושה מהם הייתה זו זכייה ראשונה של ספורטאים פינים במדליות. הענף היחיד שבו זכו הפינים ביותר ממדליה אחת היה קפיצות סקי. מאטי האוטמקי זכה בשתי מדליות כסף, הן בקפיצה מגבעה רגילה והן בתחרות הקבוצתית. טניה פואוטיאיינן זכתה במדליית כסף ב[[סקי אלפיני]], בסלאלום ענק, והייתה לפינית הראשונה שעושה זאת. מיקו רונקיינן זכה אף הוא במדליית כסף, בסקי חופשי. וירפי קויטונן ואיינו-קאייסה סארינן היו הפיניות היחידות שזכו במדליה בסקי למרחקים, מדליית ארד במקצה הספרינט לזוגות. [[גלישת שלג|גולש השלג]] מרקו קוסקי זכה במדליית ארד והיה לפיני הראשון שזוכה במדליה אולימפית בענף, וגם נבחרת הגברים בסקי נורדי משולב זכתה במדליית ארד. נבחרת הגברים בהוקי קרח זכתה במדליית כסף, לאחר שגברה בחצי הגמר על נבחרת רוסיה והפסידה לנבחרת שבדיהשוודיה במשחק הגמר (הפסד שהיה ההפסד היחיד שלה בטורניר כולו). [[טמו סלאנה]] ואולי יוקינן הבקיעו כל אחד שישה שערים, יותר מכל שחקן אחר בטורניר, והשוער אנטרו ניטומקי היה המצטיין בטורניר. נבחרת הגברים ב[[קרלינג]] זכתה אף היא במדליית כסף, שהייתה זכייה ראשונה בענף, לאחר שגברה בחצי הגמר על [[בריטניה]] והפסידה במשחק הגמר לנבחרת [[קנדה]].
 
[[אולימפיאדת ונקובר (2010)]] הייתה מהחלשות שידעה המשלחת הפינית. 95 הספורטאים הפינים זכו ב-6 מדליות, ובפעם השנייה ברציפות איש מהם לא זכה במדליית זהב. פטו פירוינן רשם את ההישג הגבוה ביותר, מדליית כסף בגלישת שלג. איינו-קאייסה סארינן זכתה בשתי מדליות ארד בסקי למרחקים, במירוץ ל-30 ק"מ ובמירוץ השליחות. שתי נבחרות ההוקי קרח זכו אף הן במדליות ארד. נבחרת הנשים הפסידה בחצי הגמר לנבחרת קנדה וגברה, לאחר [[הארכה]] על נבחרת שבדיהשוודיה במשחק על המקום השלישי. נבחרת הגברים הפסידה לנבחרת ארצות הברית בחצי הגמר וגברה על נבחרת [[סלובקיה]] במשחק על המקום השלישי.
 
==מדליות==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פינלנד_במשחקים_האולימפיים"