שמעון שפירא (אדריכל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
שמעון שפירא נולד ב[[ברוקלין]] שב[[ניו יורק]] בשנת 1930 לפאני ואלברט שפירא. בשנים [[1948]]–[[1950]] למד טכנולוגיית בניין ב[[ברוקלין קולג'|מכללת ברוקלין]]. בסוף [[1950]] [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]], ובשנים שלאחר מכן עבר הכשרה ב[[קיבוץ]] [[בית השיטה]], שירת ב[[נח"ל]] בקיבוץ [[יפתח (קיבוץ)|יפתח]] וגר זמן מה בקיבוץ [[אורים]]. בתקופה זו עבד במחלקה הטכנית של [[הקיבוץ המאוחד]].
 
ב-[[1954]] עבר להתגורר ב[[קריית טבעון]] והחל ללמוד [[אדריכלות]] ב[[הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים (הטכניון)|פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים]] ב{{ה|טכניון}}.
שורה 13:
 
==עבודתו==
חלק ניכר מעבודתו האדריכלית של שפירא היה תכנון בתי מגורים ללקוחות פרטיים, הן בתים חדשים והן שיפוץ בתים קיימים. לכן, אף כי תיכנן עשרות בתים, רבות מעבודותיו אינן מפורסמות בציבור הרחב, אך סגנונו המיוחד ידוע בקרב אנשי מקצוע.{{הערה|שם=וורד|אלכס וורד (עורך), '''שמעון שפירא עושה ארכיטקטורה''', הוצאת [[מוזיאון ישראל]], בשיתוף בצלאל וקרן ארטור גולדרייך, 2006, הקדמה, עמ' 10.}} בצד בתים פרטיים תיכנן גם מבנים ציבוריים אחדים, בהם בניין [[ספרייה|ספריית]] בית הספר "[[כרמל- זבולון]]" ב[[יגור]] (הושלם ב-1982) ושיפוץ [[בית הפקידות]] ב[[זכרון יעקב]], לשם הפיכתו למוזיאון העלייה הראשונה (הושלם ב-1998). בנוסף, הכין תוכניות אב ו[[תוכנית בניין עיר|תוכניות בניין עיר]] ליישובים אחדים, בהם [[אכסאל]], [[דבורייה]], [[יפיע]] ו[[יודפת]].
 
רבים מהמבנים שתיכנן מאופיינים בהעמדת אלמנטים [[זווית ישרה|ישרי-זווית]] בהסטה זה מזה, באופן שיוצר זוויות לא ישרות בחיבורים ביניהם. גם בשיפוץ בתים קיימים נקט בהסטת זוויות הקירות הפנימיים ויצר בדרך זו חללים לא מקבילים ולא שגרתיים. דוגמה לכך ניתן לראות במוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב, שבו הציב שני חללים [[ריבוע|רבועים]] "מסובבים" בתוך החלל ה[[מלבן|מלבני]] של המבנה המקורי.
שורה 31:
 
[[קטגוריה:אדריכלים ישראלים]]
[[קטגוריה: עולים לאחר קום המדינה: 1950-1948‏1948]]