נכסי ידע – הבדלי גרסאות

המבט המשפטי מתייחס רק לאותו חלק של נכסי הידע שניתן להגן עליהם באמצעות חוקים (פטנטים, סימנים מסחריים, עיצובים מיוחדים, מוזיקה, וכדומה). מכלול הנכסים הללו מכונה "[[קניין רוחני]]" ([[:en:Intellectual property|Intellectual Property]]). אין לבלבל בין "[[קניין רוחני]]" לבין "[[נכסים רוחניים]]" ([[Intellectual Assets]]). בעוד שהמושג הראשון מתייחס כאמור רק לנכסים המוגנים בחוק, המושג השני הוא אחד השמות הנרדפים של נכסי הידע.

==המבט הניהולי==

מחקריו של Sveiby ושל חוקרים נוספים מצביעים על ההשפעה הגדולה שיש לנכסי הידע על תפקודם של ארגונים, ועל יכולתם לבנות יתרון תחרותי ארוך טווח. מהפכת המידע, שהתחילה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת{{הערה| Stewart, 1997}}, הביאה לכך שהנתח של נכסי הידע בערך השוק של ארגונים, הולך וגדל. מחקר של חברת Ocean Tomo בקרב חברות הנמצאות במדד S&P 500, מראה כיצד ערכם של נכסי הידע גדל מ- 17% בממוצע בשנת 1975, ל- 80% בממוצע בשנת 2010.

אתרים פיננסיים רבים מציגים כיום את היחס בין ערך השוק של חברה לבין הנכסים הרשומים בספרים (Price/Book Ratio). לדוגמה (נכון ל- 19/8/2012):

כיום נהוג לכנות שלוש קבוצות אלו: הון אנושי ([[:en:Human capital|Human Capital]]), הון מבני ([[:en:Structural capital|Structural Capital]]), והון קישורי ([[Relationship Capital]])

 

==לקריאה נוספת==

# "תקן חשבונאות מספר 30 - נכסים בלתי מוחשיים." המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות, 22 Mar. 2007. Web. 24 Aug. 2012. http://www.iasb.org.il/pri/Standards/item.asp?id=35