סנפירית – הבדלי גרסאות

המהנדס ה[[גרמנים|גרמני]] הנס פון שרטל עבד על פיתוח סנפיריות לפני [[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופתה. עם תום המלחמה נתפסה קבוצת הפיתוח של שרטל בידי [[הצבא האדום|כוחות ברית המועצות]]. שרטל עצמו עבר לעבוד ב[[שווייץ]] כיוון שעל פי הסכמי [[כניעת גרמניה הנאצית|הכניעה]] גרמניה לא הורשתה לפתח ספינות מהירות. בשנת [[1952]] בנתה חברתו של שרטל, סופרמר (Supramar), את הסנפירית המסחרית הראשונה, [[PT10]], ששייטה על אגם מג'ורה בין שווייץ ל[[איטליה]]. סנפירית זו יכלה לשאת 32 נוסעים ולשוט במהירות של 65 קמ"ש. בשנת [[1968]] נקנתה חברתו של שרטל על בנקאי מ[[בחריין]], חוסיין ניאדי, אשר הרחיב את פעילות החברה ל[[יפן]], [[הונג קונג]], [[סינגפור]], [[בריטניה הגדולה|בריטניה]], [[נורבגיהנורווגיה]] וארצות הברית. בארצות הברית קיבלה חברת [[ג'נרל דיינמיקס]] רישיון מחברת סופרמר וזכתה ל[[מענק מחקר]] ופיתוח של הצי האמריקני. ביפן קיבלה חברת [[היטאצ'י]] רישיון מסופרמר לבניית סנפיריות ורישיונות דומים נמכרו למספר מספנות במדינות נוספות. בין [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ל[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]] פיתחה חברת סופרמר למעלה מ-200 דגמים של סנפיריות.