מוזיאון פתוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1תיאור\2
מ בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
שורה 15:
מבשרי המוזיאון הפתוח היו תצוגות שנהוג היה להקים ב[[פארק]]ים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] כגון [[פביליון]] "אקזוטי", מקדש "עתיק", "הריסות" עתיקות לכאורה, "[[קוטג' (מבנה)|קוטג']] איכרים". ממשיכי הרעיון היו מבנים אמיתיים או בנויים במיוחד כקוטג' איכרים שהוצגו ב[[תערוכה עולמית|ירידים העולמיים]] החל מאמצע המאה ה-19.
 
המוזיאון הפתוח הראשון היה האוסף של [[אוסקר השני, מלך שבדיהשוודיה]], סמוך ל[[אוסלו]] ב[[נורבגיהנורווגיה]] שנפתח ב-[[1881]]. התכנון הראשוני כלל 8-10 בניינים שנועדו להציג את התפתחות סוגי הבניינים הנורבגיםהנורווגים המסורתיים מאז [[ימי הביניים]]. לאחר הקמת חמישה בניינים בלבד, המלך איבד עניין במיזם בשל עלויותיו. המוזיאון הפתוח המלכותי אוחד מאוחר יותר עם המוזיאון הנורבגיהנורווגי להיסטוריה תרבותית, שנוסד בסמוך ב-[[1890]]{{הערה|Tonte Hegard: ''Romantikk og fortidsvern. Historien om de første friluftsmuseene i Norge'', Universitetsforlaget, Oslo 1984}}.
 
ארתור הזליוס שביקר במוזיאון הפתוח באוסלו, ייסד בהשפעתו ב-[[1891]] את [[סקאנסן]] ב[[סטוקהולם]], שהפך לדגם להקמת המוזיאונים הפתוחים הבאים בצפון ומזרח אירופה, ובהמשך גם בכל העולם. השם "סקאנסן" אף התקבל כמושג וכשם עצם בשפות שונות (בעיקר במרכז ומזרח אירופה) לתיאור מוזיאונים פתוחים ואוספים של מבנים היסטוריים{{הערה|Sten Rentzhog: Open air museums: The history and future of a visionary idea, Carlsson Jamtli Förlag, Stockholm and Östersund 2007}}.
 
בסביסות [[1900]] נוסדו מוזיאונים פתוחים לאומיים ואזוריים בכל ארצות סקנדינביה, בעיקר בנורבגיהבנורווגיה וב[[שבדיהשוודיה]].
 
המוזיאונים הפתוחים הראשונים התמקדו בתרבות הכפרית. מאז פתיחת מוזיאון העיר הראשון, "העיר העתיקה", ב[[אורהוס]] שב[[דנמרק]] ב-[[1914]], הוכללה גם תרבות העיר בתחומי העניין של המוזיאונים הפתוחים. במקרים רבים הוקמו אזורים עירוניים בתוך מוזיאונים קיימים של תרבות כפרית.