יוהנס פריסנר – הבדלי גרסאות

עם פרוץ המלחמה היה פריסנר ראש אגף החינןך של ה[[וורמאכט]], וב-[[1 באוגוסט]] [[1940]] הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-[[1 במאי]] [[1942]] מונה פריסנר למפקד הדיוויזיה ה-102, שהייתה חלק מהקורפוס ה-23 במסגרת הארמייה התשיעית, וב-[[1 באוקטובר]] [[1942]] הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-[[19 בינואר]] [[1943]] מונה פריסנר למפקד הקורפוס ה-23 שהיה חלק מהארמייה התשיעית במסגרת [[קבוצת ארמיות מרכז]], וב-[[1 באפריל]] הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים. פריסנר לחם עם הקורפוס שבפיקודו באזור אורל, ועל כך קיבל ב-[[9 ביוני]] [[1943]] את הצלב הגרמני בזהב. לאחר מכן לחם עימועמו ב[[קרב קורסק]], ועל כך קיבל את [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. בדצמבר [[1943]] מונה למפקד [[הארמייה הרביעית (ורמאכט)|הארמייה הרביעית]], ופיקד עליה עד ינואר [[1944]]. ב-[[4 בפברואר]] [[1944]] מונה פריסנר למפקד "פלגת הארמייה פריסנר", שהפכה ב-[[23 בפברואר]] ל"פלגת הארמייה נרווה", והחזיקה את הקו בתפר בין הארמייה ה-16 לארמייה ה-18 כחלק מ[[קבוצת ארמיות צפון]]. על פעולותיו בקרבות קיבל פריסנר ב-[[9 באפריל]] [[1944]] תוספת עלי אלון לעיטור [[צלב הברזל|צלב האבירים של צלב הברזל]]. ב-[[1 ביולי]] [[1944]] הועלה פריסנר לדרגת גנרל אוברסט, וב-[[4 ביולי]] מונה למפקד [[קבוצת ארמיות צפון]] במקום גנרל [[גאורג לינדמן]], אך ב-[[23 ביולי]] הועבר לפקד על [[קבוצת ארמיות דרום אוקראינה]]. פריסנר פיקד על קבוצת הארמיות ב[[מבצע יאשי-קישינב]] שבו כותרה [[הארמייה השישית (וורמאכט)|הארמייה השישית]], ובעקבותיה השתלט הצבא הסובייטי במהירות על [[רומניה]] ו[[בולגריה]], וברומניה התחוללה הפיכה, שהביאה להדחתו של [[יון אנטונסקו|אנטונסקו]], ולמעבר של רומניה ממחנה הציר למחנה [[בעלות הברית]]. ב-[[23 בספטמבר]] שונה שמה של קבוצת הארמיות ל[[קבוצת ארמיות דרום]], אולם הכוחות הסוביטיים המשיכו בהתקדמות מהירה דרך [[בולגריה]], נכנסו לצפון [[יוגוסלביה]], חברו עם צבא הפרטיזנים של [[טיטו]], וב-[[20 באוקטובר]] שחררו את [[בלגרד]]. באוקטובר חדרו הכוחות הסוביטיים ל[[הונגריה]] המזרחית, ורק אז נבלמה התקדמותם, לאחר שנתקלו בהתנגדות עזה של כוחות הונגריים וגרמניים מתוגברים. ב-[[22 בדצמבר]] [[1944]] הודח פריסנר מתפקידו, עקב כשלונו בבלימת הסובייטים.