אולף השני, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: נורווגי, שווד\1
מ (בוט החלפות: נורווגי, שווד\1)
{{מנהיג1
|שם=אולף השני (בדנמרק) {{ש}} אולף הרביעי (בנורבגיהבנורווגיה)
|תמונה=[[קובץ:Olaf II of Denmark c 1385.jpg|250px]]
|כיתוב=
|שם בשפת המקור=Olaf II {{דנית}} {{ש}} Olaf IV {{נורבגיתנורווגית}}
|שם מלא=
|מדינה={{דגל|דנמרק||+}} {{ש}} {{דגל|נורבגיהנורווגיה||+}}
|מקום קבורה=מנזר סורו, [[דנמרק]]
|תאריך לידה=[[דצמבר]] [[1370]]
|מקום לידה=[[אוסלו]], [[נורבגיהנורווגיה]]
|תאריך פטירה=[[23 באוגוסט]] [[1387]]
|מקום פטירה=פלסטרבו, [[שבדיהשוודיה]]
|מפלגה=
|בת-זוג=
|שושלת=ביילבו
|כינוי=
|אב=[[הוקון השישי, מלך נורבגיהנורווגיה|הוקון השישי]]
|אם=[[מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק|מרגרטה הראשונה]]
|צאצאים=
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[מלכי נורבגיהנורווגיה|מלך נורבגיהנורווגיה]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[29 ביולי]] [[1380]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[הוקון השישי, מלך נורבגיהנורווגיה|הוקון השישי]]
|הבא בתפקיד=[[מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק|מרגרטה הראשונה]]
}}
}}
'''אולף השני''' (ב[[דנית]]: '''Olaf II'''; {{כ}}[[דצמבר]] [[1370]] – [[23 באוגוסט]] [[1387]]) היה [[מלכי דנמרק|מלך דנמרק]] מ-[[1376]] ועד למותו ו[[מלכי נורבגיהנורווגיה|מלך נורבגיהנורווגיה]], תחת השם '''אולף הרביעי''' (ב[[נורבגיתנורווגית]]: '''Olaf IV''') מ-[[1380]] ועד למותו. אביו היה [[הוקון השישי, מלך נורבגיהנורווגיה]], בנו של [[מגנוס הרביעי, מלך שבדיהשוודיה]]. אמו הייתה [[מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק]], בתו של [[ולדמר הרביעי, מלך דנמרק]]. בנוסף לטענתו לכתר דנמרק ומאוחר יותר לכתר נורבגיהנורווגיה, הוא היה בקו ישיר ב[[סדר הירושה]] לכתר שבדיהשוודיה.
 
אולף הוכתר כמלך דנמרק כאשר מלאו לו חמש שנים ומאוחר יותר הוא ירש את אביו על כס המלכות הנורבגיהנורווגי. מכאן והלאה, במשך יותר מ-400 שנים, נמשלה נורבגיהנורווגיה על ידי דנמרק, עד היפרדותה ממנה ב-[[1814]].
 
==חייו==
כאשר מת סבו של אולף, ולדמר השני, מלך דנמרק, הוא היה בן חמש שנים בלבד. הוא הוכרז כמלך דנמרק בשנה שלאחר מכן. אמו, המלכה מרגרטה, שימשה כ[[עוצר (שליט)|עוצרת]] עקב גילו הצעיר. הכרזתו כללה את התואר "היורש האמיתי של שבדיהשוודיה", שהוסף בהתעקשותה של אמו, מאחר שסבו היה מלך שבדיהשוודיה עד שאולץ להתפטר. אולף היה מלך [[סקונה]], כולל הערים שנשלטו על ידי [[ברית ערי הנזה]], על פי חוזה [[שטרלזונד]] מ-[[1370]]. מרגרטה חתמה על כתב הזכויות בשמו של בנה. בכתב הזכויות הסכים אולף להיפגש עם האסיפה הלאומית אחת לשנה לכל הפחות ולהשיב את הנחלות שסבו, ולדמר הרביעי, החרים במהלך תקופת מלכותו.
 
עם מות אביו ב-[[1380]] הוכתר אולף כמלך נורבגיהנורווגיה. גם כאשר מלאו לו 15 שנים והוא הגיע לבגרות, המשיכה אמו למשול בשמו. כעת, כאשר הוא מלך גם על דנמרק וגם על נורבגיהנורווגיה, אוחדו שתי הממלכות ב[[אוניה פרסונלית]], מצב שלמעט תקופות קצרות של [[אינטררגנום]], נמשך עד ל-[[1814]].
==מותו==
למרות כל התקוות שתלו לעתידו אמו ועמי דנמרק, נורבגיהנורווגיה ושבדיהושוודיה, הן מעולם לא התממשו. אולף מת באופן בלתי צפוי באוגוסט [[1387]] בהיותו בן 16. הוא נקבר במנזר סורו שבאי [[זילנד]]. עד מהרה צצו שמועות על כך שהוא הורעל.
 
לאחר מותו הוכרזה אמו כ"הגבירה הכול יכולה של ממלכת דנמרק". על פי חוקת דנמרק באותה תקופה לא היה באפשרותן של נשים למלוך בזכות עצמן. בשנה שלאחר מכן הכריזה עליה נורבגיהנורווגיה כעל "מלכה מושלת". ב-[[1389]], לאחר תבוסתו והדחתו של [[אלברכט, מלך שבדיהשוודיה]], היא הוכרזה כ"הגבירה הכול יכולה של שבדיהשוודיה". ב-[[13 ביוני]] [[1397]] היה באפשרותה לאחד את כל שלוש הממלכות ה[[סקנדינביה|סקנדינביות]] באוניה פרסונלית תחת כתר אחד של יורשה, [[אריק מפומרניה]], במסגרת [[איחוד קאלמאר]].
 
ב-550 השנים הבאות לא מלך על נורבגיהנורווגיה שום מלך שנולד על אדמה נורבגיתנורווגית, עד ללידתו של הנסיך האראלד (לימים [[האראלד החמישי, מלך נורבגיהנורווגיה]]) ב-[[1937]]. מותו של אולף השני שם גם קץ לקו הירושה הזכרי של שושלת ביילבו בשבדיהבשוודיה.
 
==המתחזה==
ב-[[1402]] דיווח ההיסטוריון ה[[פרוסיה|פרוסי]], יוהאן פון פוסליג על אדם חולה ועני שהתאכסן בכפר ליד העיר גרודז'יונדז (Grudziądz) ש[[פולין]]. קבוצה של סוחרים מדנמרק שאלו אותו אם הוא לא אדם ידוע בארצם, מאחר שהוא נראה דומה מאוד למלך אולף המנוח. הסוחרים יצאו כדי למצוא אדם שראה והכיר את מראהו של המלך ושבו איתו לשם. כאשר הגיע אותו אדם וראה את מי שהסוחרים חשבוהו לאולף, הוא פרץ בזעקות "אדוני המלך!"
 
רבים, בעיקר בנורבגיהבנורווגיה, לא האמינו שאולף השני אכן מת. הם סברו שהמלכה מרגרטה הרעילה את המלך הצעיר כדי להסירו מדרכה וכדי שהיא תוכל למלוך. על פיה השמועות, אולף הצעיר נמלט והתחבא. החדשות על הבחור שהתגלה בגרודז'יונדז הגיעו לאוזניו של הסוחר טים ון דר נלו, שלקח אותו ל[[גדנסק]]. אצולת העיר קידמה אותו בברכה כמלכן של דנמרק ונורבגיהונורווגיה והעניקו לו מתנות ובגדים ראויים. [[חותם]] הוכן עבורו והוא כתב למלכה מרגרטה כדי להודיע לה שהוא בנה ודרש את החזרתם של תאריו ונחלותיו. המלכה השיבה לו במכתב שאם הוא יוכל להוכיח שהוא בנה, היא תקבל אותו בשמחה.
 
הריבון הגדול של [[המסדר הטבטוני]] ליווה את הבחור לקאלמאר כדי שייפגש עם המלכה. מיד עם הגיעו היה ברור שהוא מתחזה. הוא לא היה מסוגל לדבר מילה אחת בשפה הדנית וכאשר הוא נחקר, הוא הודה שהוא פרוסי, בנם של איכרים. אולף המתחזה נלקח ללונד שב[[סקונה]]. שם הוא הודה בחתרנותו כנגד המלוכה והוא נדון למוות בשריפה. המכתבים שהוא כתב למלכה נתלו סביב לצווארו וכתר מדומה הונח על ראשו לפני שהוא [[העלאה על המוקד|הועלה על המוקד]]. רכושו הועבר למנזר והמלכה דאגה להשמיד את חותמו המדומה. המועצה המלכותית הדנית פרסמה הסבר מפורט על נסיבות מותו של אולף האמיתי ב-[[1387]] כדי לסתור את הסיפור על המתחזה שנפוץ ברחבי ארצות [[הים הבלטי]].