ויקיפדיה

פדרו ארטולה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
הרחבה
שורה 32:
יכולתו הטובה של ארטולה בשערה של סוסיאדד משך את תשומת לבן של הקבוצות הבכירות בספרד, וב-[[11 בספטמבר]] [[1975]], לאחר תחילת העונה בספרד, חתם ארטולה ב[[ברצלונה (כדורגל)|ברצלונה]]. בעונתו הראשונה בברצלונה חילקו מאמני הבוצה [[האנס וייספלר]] ו[[לאוראנו רואיס]] את עמדת השוער בינו לבין [[פרה ולנטי מורה]] - ארטולה שיחק בעיקר בחציה הראשון של העונה ומורה בשני. בעונתו השנייה אימן את ברצלונה [[רינוס מיכלס]] ה[[הולנד]]י, שהעניק למורה לשחק ברוב משחקי הקבוצה באותה עונה, וארטולה פתח ב-9 משחקי ליגה בלבד. בעונת 1977/1978 הפך ארטולה לשוער הראשון בקבוצה, ובזכות כך שספג רק 25 שערים ב-29 משחקי ליגה, זכה ב[[פרס ריקרדו זאמורה]], המוענק לשוער שספג את כמות השערים הנמוכה ביותר באותה עונה. ארטולה הוא שוער ברצלונה החמישי בהיסטוריה שזוכה בתואר, אחרי [[אנטוני רמלייטס]], [[חוסה מנואל פסודו]], [[סלבדור סדורני]] ו[[מיגל ריינה]]. אמנם באותה עונה ברצלונה לא זכתה באליפות אלא הגיעה למקום ה-2, היא הצליחה לזכות ב[[גביע המלך הספרדי|גביע הספרדי]], אם כי ארטולה לא שותף במשחק הגמר בו ניצחה ברצלונה את [[לאס פאלמס (כדורגל)|לאס פאלמס]].
 
מנקודה זו המשיך ארטולה לאייש את עמדת השוער של ברצלונה בעקביות. בעונת 1978/1979 היה שותף לזכייתה של ברצלונה ב[[גביע מחזיקות הגביע]], תוך שהוא פותח בכל משחקי הקבוצה בטורניר. בגומלין חצי הגמר נגד [[בוורן (כדורגל)]], כוללב[[בלגיה]], לאחר שברצלונה ניצחה 1-0 ב[[קאמפ נואו]], מנע מהיריבה להבקיע שער עם מספר רב של הצלות. הוא סייע לקבוצתו לנצח 1-0 ולהעפיל לגמר. במשחק הגמר בושנערך ב[[בזל]] שב[[שווייץ]], גברה ברצלונה על [[פרוטונהפורטונה דיסלדורף]] בתוצאה 4-3 ב[[הארכה]]. בעונת 1979/1980 ספג 24 שערים ב-28 משחקי ליגה, אך הפסיד את פרס זאמורה ל[[לואיס מיגל ארקונדה]], שספג 20 שערים בלבד. בעונה שלאחר מכן זכה עם ברצלונה בגביע הספרדי, כשהפעם הוא פותח במשחק הגמר מול [[ספורטינג חיחון]], בו ניצחה ברצלונה 3-1. בעונת 1981/1982 הוסיף להיות השוער הבכיר של הקבוצה, הוא פתח ברוב משחקי הקבוצה בליגה ובגביע המחזיקות, אך בשל פציעה שסבל ממנה באפריל [[1982]], פתח [[חבייר אורוטי]] במקומו בחצי הגמר ובגמר של הטורניר, וברצלונה זכתה בגביע הודות לניצחון 2-1 על [[סטנדרד ליאז']] בגמר שנערך ב[[קאמפ נואו]].
 
בעונת 1981/1982 הוסיף להיות השוער הבכיר של הקבוצה, הוא פתח ברוב משחקי הקבוצה בליגה ובגביע המחזיקות, אך החל מאפריל [[1982]] ועד סוף העונה פתח במקומו [[חבייר אורוטי]]. ברצלונה זכתה בגביע המחזיקות הודות לניצחון 2-1 על [[סטנדרד ליאז']] בגמר שנערך ב[[קאמפ נואו]]. עונה זו, עם [[אודו לאטק]] כמאמן, זכורה בשל אובדן אליפות ספרד ל[[ריאל סוסיאדד]]. בתחילת אפריל הייתה ברצלונה במקום הראשון, אך ברצלונה לא הצליחה לנצח במחזורים האחרונים, כשבין היתר הפסידה ל[[ריאל מדריד]] 3-1, כשבמקביל סוסיאדד ניצחה, תפסה את המקום הראשון ובזכות כך זכתה באליפות.
 
את עונת 1982/1983 החל כשוער הראשון של ברצלונה, הוא פתח ב-16 משחקי ליגה וב-4 נוספים בגביע המחזיקות, אך באמצעה תפס את מקומו אורוטי. עם אורוטי בשערה זכתה ברצלונה ב[[גביע המלך הספרדי|גביע המלך]] וב[[גביע הליגה הספרדית|גביע הליגה]]. בעונת 1983/1984 המשיך אורוטי להיות השוער הראשון של ברצלונה. ארטולה השתתף ב-2 משחקי ליגה ו-3 נוספים בגביע המחזיקות, ולכן בסוף העונה פרש ממשחק, כשהוא בן 35. ב-[[11 בספטמבר]] [[1984]] ערך המועדון פרידה רשמית מארטולה ו[[אנטוני אולמו]], חברו לקבוצה באותן שנים, במשחק מול [[אתלטיק בילבאו]].
 
== תארים ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פדרו_ארטולה"