גוסטב ואסה, מלך שוודיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 53:
[[קובץ:ChristianII of denmark.jpg|ממוזער|250px|[[כריסטיאן השני, מלך דנמרק]], יריבו הגדול של גוסטב ואסה]]
[[קובץ:Gustav Vasa i Mora.jpeg|ממוזער|250px|גוסטב ואסה נואם לפני אנשי [[דלרנה]] במורה]]
החל מסוף המאה ה-14 הייתה שוודיה חלק מ[[איחוד קאלמאר]], יחד עם [[דנמרק]] ו[[
ב-[[1519]], נמלט גוסטב מקאלו. הוא ברח ל[[ברית ערי הנזה|עיר ההנזאית]], [[ליבק]] והגיע אליה ב-[[30 בספטמבר]]. הדרך בה הוא הצליח להימלט לא ברורה דיה, אך ככל הנראה הוא התחזה לנוהג שוורים. בעקבות זאת זכה גוסטב לכינויים "מלך זנב השור" ו"גוסטב אחורי הפרה", כינויים שהוא לא חיבב כלל. ב-[[1547]] נהרג לוחם שתוי שכינה אותו כך.
שורה 64:
===מלחמת העצמאות השוודית===
[[קובץ:The Entry of King Gustav Vasa of Sweden into Stockholm - color.jpg|ממוזער|250px|גוסטב ואסה נכנס לסטוקהולם - 1523]]
גוסטב מונה להיות מגן הממלכה (hövitsman) וכוח המורדים שסביבו הלך וגדל. בפברואר [[1520]] הוא מנה כבר 400 איש, שרובם הגיעו מהאזור סביב לאגם סיליאן. ההתנגשות הגדולה הראשונה ב[[מלחמת העצמאות
בחירתו של גוסטב כעוצר גרמו לאצילים שוודים רבים, שעד אז נותרו נאמנים למלך כריסטיאן, לחצות את הקווים. חלק מהאצילים, שעדיין נותרו נאמנים למלך הדני, בחרו לעזוב את שוודיה, בעוד שאחרים איבדו את חייהם. כתוצאה מכך, איבדה המועצה המלכותית של שוודיה רבים מחבריה הוותיקים שהוחלפו בתומכיו של גוסטב. רוב הערים הבצורות והטירות נכבשו על ידי אנשיו של גוסטב, אך המעוזים המוגנים ביותר, כולל סטוקהולם, נותרו עדיין בשליטה דנית. ב-[[1522]], לאחר משא ומתן בין אנשיו של גוסטב לבין נציגי העיר ליבק, הצטרפה העיר ההנזאית למלחמה כנגד דנמרק. חורף [[1523]] עמד בסימן של תקיפת הכוחות המשותפים באזורים שבשליטת הדנים והנורבגים ב[[סקונה]], בהאלנד, בבלקיניה ובבוהוסלן. במהלך החורף, הודח כריסטיאן השני והוחלף ב[[פרדריק הראשון, מלך דנמרק|פרדריק הראשון]]. המלך החדש תבע בגלוי את הכתר השוודי לעצמו וקיווה שליבק תנתק את קשריה עם המורדים השוודים. העיר הגרמנית, שהעדיפה שוודיה עצמאית על פני איחוד קאלמאר חזק בשליטת דנמרק, ניצלה את ההזדמנות והפעיל לחץ על המורדים. העיר רצתה להבטיח לעצמה זכויות סחר עתידיות וכן ביטחונות להלוואות שהיא העניקה למורדים. המועצה המלכותית וגוסטב הבינו שתמיכתה של ליבק היא חיונית. כתוצאה מכך החליטה המועצה לבחור בגוסטב כמלך.
|