הבדלים בין גרסאות בדף "מכולת"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q13584407)
מ
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Grocery Well-Stocked.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מכולת בתקופת ה[[צנע]] [[1949]]]]
[[קובץ: SavingsNotebook-v.jpg |שמאל|ממוזער|250px| פנקס חסכון של מפעל החסכון באגודות הצרכנים השיתופיות (1958) - מתוך דברי ההסבר על מפעל החסכון:
את הבולים יש לקבל בצרכניה הקבועה שלך. הקפד על תשלומים קבועים!
על חשבון כל יחידת חסכון ישלם החוסך 250 פר' לשבוע בתשלומים קבועים (ארבעה תשלומים לחודש), עד להשלמת הסך 48 ל"י
לכל חוסך יינתן פנקס חסכון. תמורת כל תשלום של 250 פר' יימסר לחוסך בול שיודבק בפנקס החסכון וישמש אשור לסכום ששולם.
סטיפנדיות ותשורות שונות תחולקנה בין החוסכים, לפי גורל, פעמים בשנה
נוסף על הסטיפנדיות ייהנו החוסכים מהשתתפות במפעלים תרבותיים שונים מטעם התנועה הצרכנית.
הקואופרציה הצרכנית הציבה לה מטרה עיקרית אחת – לסייע לחבריה בשיפור תנאי חייהם מבחינה חמרית ורוחנית, לשם קידום ענייניהם הכלכליים והמוסריים גם יחד.
פעולתה של הצרכניה מכוונת לטובת לקוחותיה, כי הם חבריה-בעליה. הצרכניה מקפידה על טיב מעולה של הסחורה, על משקלה הנכון ומחירה הוגן. כל תכליתה לשרת את חבריה.
לשם עבודתה זקוקה הצרכניה לחנות, למדפים, לכלים, להון חוזר, כלומר לכספים שבהם קונים מיצרכים ומשלמים שכר חנות, משכורת לעובדים ויתר ההוצאות.
מפעל החסכון שהתנועה הצרכנית מארגנת יגביר את כוחה של הקואופרציה הצרכנית שתשיג תנאים עוד יותר נוחים – לא לעצמה אלא לחבריה, שהרי כל הצלחתה היא לטובתם.
לחסכונך תתווסף רבית שבחלקה תצורף ליחידתך עם סיום ארבע השנים ולזכותך יהיה סך 50 ל"י במקום 48 שתשלם
כספך שיופקד באגודת הצרכנים שלך יפרה את אגודתך ויאפשר לה להגדיל תועלתך משירותה.
פיתוח הצרכנות השיתופית בישראל מגביר את מעמדו של ציבור העובדים בכפר ובעיר, מבצר את כוחה של המדינה ומסייע לה בקיבוץ גלויות, בפיתוח הארץ, בקליטת העולים ובהשרשתם בענפי המשק היצרניים.
מפעל החסכון חשוב לא לך בלבד. גם חבריך צריכים להצטרף למעגל החוסכים באגודות הצרכנים.
]]
[[קובץ:A grocery store in Cheung Hong Estate.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כניסה למכולת ב[[הונג קונג]]]]
 
==בישראל==
חנויות המכולת היו העוגן המסחרי של כל [[שכונה]] או אזור מגורים בכל [[עיר]], עד ל[[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. מכרו בה את כל מצרכי המזון לבית (למעט [[ירקות]] ו[[פירות]] שנמכרו אצל ה[[ירקן (מקצוע)|ירקן]] ו[[בשר (מזון)|בשר]] שנמכר ב[[אטליז]]). מבחר המוצרים היה אמנם דל יחסית לימינו, אך הקניה הביתית, כמו האווירה הכללית בישראל, הייתה אינטימית, בעלי המכולת (החנוונים) הכירו כל משפחה וידעו על הרגלי הצרכנות שלה, ושכנים לאותו אזור מגורים נפגשו ב[[תור (סדר)|תור]] במכולת.
 
חנויות המכולת היו קטנות, צפופות ולא כללו מעברים כמקובל כיום בסופרמרקטים. המצרכים נמצאו על [[מדפים]] שהקיפו את החנות סביב סביב לאורך הקירות ועד גובה התקרה. בנוסף היה [[מקרר]] [[מוצרי חלב]] ומוצרים בתפזורת כגון [[מליח|דג מלוח]] שנמכר מתוך [[חבית]].
 
==מושגים הקשורים למכולת==
*'''חֶנְוָנִי''' – כינויו העברי של המוכר במכולת.
*'''הקָפָה''' – המכירה ב[[אשראי]] נקראת {{ציטוטון|בהקפה}} או {{ציטוטון|על החשבון}}. החנווני מחזיק [[פנקס רשימות]] או [[מחברת]], ומוסיף את שם הלקוח לרשימת כל בעלי החוב שמשלמים פעם בשבוע או בחודש (ראו גם {{ציטוטון|[[חנווני על פנקסו]]}}).
*'''חצי לחם''' – במכולת של פעם היה החנווני בוצע כיכר [[לחם]] לשניים, ומוכר גם בחצאים.
*{{כלכליסט|גלי ברגר|מספר חנויות המכולת ירד ב-5% מאז 2005|3359825|3 בספטמבר 2009}}.
* {{הארץ|דנה ויילר-פולק|פורום מזון ומכולת: בסופר יש מדפים, אצלנו יש עם מי לדבר|1132701|4 בדצמבר 2009}}.
*[http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/10/post_40.php רשימת מכולת - חייה ומותה של המכולת השכונתית] מאת אבי זעירא.
* {{הארץ|ארנה קזין|כמה עולה לנו לקנות בזול|1.966744|17 במאי 2004}}.
* [http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NNL_Ephemera&docId=NNL_Ephemera700120500  קבלה מועד המכלת האמריקנית ירושלים], באתר [[הספרייה הלאומית]].