להקות צבאיות בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.65.165.116 (שיחה) לעריכה האחרונה של 176.13.21.92
שורה 1:
[[קובץ:Pikudarom73.JPG|250px|שמאל|ממוזער|[[להקת פיקוד דרום]] בחזרות]]
[[קובץ:Nachal performing ensemble.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[להקת הנח"ל]] בתוכניתה "לא לצאת מן הכלים", 1959. שורה ראשונה מימין לשמאל: [[אריק איינשטיין]], [[עמי גלעד]] (באקורדיון), [[עמירם ספקטור]], [[יוסי פרוסט]] ו[[גברי בנאי]]. שורה שנייה מימין לשמאל: [[עליזה רוזן]], [[יהורם גאון]], דרורה שחורי (חבר). שורה שלישית מימין לשמאל: [[אברהם סגל]] ו[[תובל פטר]] (באקורדיון)‏]]
'''להקות צבאיות''' וצוותי בידור במדים ליוו את החיילים העבריים של [[היישוב|היישוב היהודי]] מאז [[מלחמת העולם השנייה]], עוד לפני הקמת [[מדינת ישראל]] ולאורך כל שנות קיומה, כששיא פריחתם הייתה ב[[שנות השישים]] ועד אמצע [[שנות השבעים]]. להקות וצוותי הווי צבאיים ממשיכים לפעול גם כיום, אך לא באותה מידת הצלחה כמו בעבר.
'''להקו''' [[קטגוריה:שירות בצה"ל]]
 
==היסטוריה==
שתי להקות צבאיות הוקמו ל[[התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה|מתנדבי היישוב]] במלחמת העולם השנייה והופיעו בעיקר בפני החיילים העבריים בנכר: "הלהקה הצבאית" בפיקודו של [[צבי פרידלנד]] שהוקמה ב-[[1942]], ולהקת "[[מעין זה]]" של [[הבריגדה העברית|הבריגדה היהודית]].
 
ראשונת הלהקות הצבאיות בארץ ישראל נחשבה [[הצ'יזבטרון]], להקת הזמר והבידור של [[הפלמ"ח]], שפעלה בעיקר בתקופת [[מלחמת העצמאות]]. בזמן מלחמת השחרור ואחריה פעלו להקות צבאיות נוספות: "[[חי"ש#החישטרון|החישטרון]]" (של [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] והחי"ש), "להקת השרון" (של [[חטיבת אלכסנדרוני]]), "[[הלהקה הצבאית הארצית]]" (הלהקה המרכזית של המחת"ר -מחלקת התרבות), "[[להקת הכרמל]]" ו"[[להקת איילון]]", שפעלה גם כגוף אזרחי. בשלב מסוים הצטרפו חברי הלהקות אל "הלהקה הצבאית הארצית" ובכללן גם חברי הצ'יזבטרון, ולאחר מכן פעלו בנפרד.
 
ב[[צה"ל]] התקיימו להקות צבאיות אחדות מאז הקמת [[מדינת ישראל]]. בשנות החמישים והשישים התבלטה מאוד [[להקת הנח"ל]] שהכניסה סגנון צעיר ומרענן ל[[זמר עברי|מוזיקה הישראלית]] וחלק מבוגריה הקימו להקות בסגנון דומה לאחר שחרורם ("[[בצל ירוק]]", "[[התרנגולים]]"). תקופת הזוהר של הלהקות הצבאיות הייתה מ[[מלחמת ששת הימים]] ועד [[מלחמת יום הכיפורים]], אז הורחב מספרן של הלהקות עד שלכל חיל וחטיבת חי"ר הייתה להקה משל עצמה. הבולטות שבהן היו להקות הפיקודים: [[להקת פיקוד צפון]], [[להקת פיקוד מרכז|מרכז]] ו[[להקת פיקוד דרום|דרום]] וכן [[להקת חיל הים]]. להקות אלו זכו להצלחה תוך זמן קצר הן בקרב החיילים והן בקרב האזרחים. הן קיימו הופעות רבות גם מחוץ לצה"ל, הופקו תקליטים ושיריהן נוגנו הרבה בתחנות ה[[רדיו]] ונהפכו ללהיטים. תוכניות הלהקות היו מורכבות משירים עבריים, רובם מקוריים על הווי השירות בצה"ל, ומערכונים קצרים כמעבר קומי ביניהם. במאי הלהקות הדגישו במיוחד את ההעמדה של השירים, שתנועות גופם של הזמרים יבטאו את משמעות מילות השירים בעזרת משחק ופנטומימה. סגנון העמדה זה התקבע בלהקות הצבאיות במשך שנים רבות.
 
ללהקות הצבאיות תרמו מיטב יוצרי [[הזמר העברי]], כמו [[נעמי שמר]], [[חיים חפר]], [[יאיר רוזנבלום]] ו[[יורם טהרלב]] ועמם עבדו במאים ומעבדים מהשורה הראשונה כגון [[נעמי פולני]], [[יוסי בנאי]], [[דני ליטאי]] ויאיר רוזנבלום. רבים מהזמרים, האומנים והיוצרים במוזיקה הישראלית כיום, הם חברי להקות צבאיות לשעבר.
 
הלהקות הצבאיות הגיעו לשיא של פופולאריות בסוף [[שנות השישים]]. ב[[מצעד הפזמונים העברי השנתי (תשכ"ג - תשל"ב)|מצעד השנתי של קול ישראל לסיכום שנת תשכ"ט]], דורגו 10 שירים של להקות צבאיות בין 22 המקומות הראשונים. 9 מתוך 12 המקומות הנותרים נתפסו על ידי יוצאי להקות צבאיות.
 
בשנת [[1978]] יצא סרט הקולנוע המצליח "[[הלהקה]]" המספר את ספורה של להקה צבאית יוקרתית (תואמת להקת הנח"ל) אליה מגיעים חיילים חדשים, המתקבלים בחשדנות על ידי חברי הלהקה הוותיקים. סרט זה הציג לדעת רבים את הווי הלהקות הצבאיות, שלא היה נטול סערות ומאבקים על ביצועי סולו.
 
הלהקות הצבאיות פורקו בשנת [[1978]] בהוראת ה[[רמטכ"ל]] דאז, [[רפאל איתן]], בטענה שהן כבר לא מיישמות את ייעודן המקורי להגיע לכל חיילי צה"ל, למעט [[מקהלת הרבנות הצבאית]]. למרות פירוקן, המשיכו לקיים בצה"ל הרכבים מוזיקליים שלא זכו לחשיפה תקשורתית. עד חזרתן הרשמית, פעל בצה"ל גוף מוזיקלי בשם "מקהלת צה"ל" שתפקידו היה להופיע בטקסים צה"ליים ובטלוויזיה. חברי ההרכב הזה היו מידי פעם מתאחדים לצוותים קטנים יותר וכך הוקמו צוותים כמו "100 שנות התיישבות", "צוות הווי אלתרמן", "פלפל ממולא" ו"צה"ל 84". בשנת [[1985]] הלהקות הוקמו מחדש וחלקן אף זכה להצלחה ויצר להיטים, אך הן התפוגגו לאחר שנים ספורות. הסגנון המוזיקלי הישראלי השתנה עם השנים והתרחק מזה של הלהקות הצבאיות, שהתבססו בעיקר על שירי ארץ-ישראל או שירי [[מוזיקת פופ|פופ]] קלילים. במקום הלהקות הצבאיות הגדולות שכללו גם נגנים, הוקמו להקות קטנות בהיקפן הנקראות "צוותי הווי" (כמו להקת חיל החינוך
ולהקת המפח"ש). הצלחתם כיום מעטה מזו של הלהקות הצבאיות בעבר, הם מופיעים רק בפני חיילים וכמעט שלא מתבססים על חומר מקורי, אלא על שירים של זמרים מוכרים.
 
[[קובץ:Army Singing Bands Bus.jpg|250px|ממוזער|שמאל|אוטובוס הלהקות הצבאיות]]
באפריל [[2014]], כחלק ממאמץ להחזיר את יוקרתן של הלהקות הצבאיות הושק [[אוטובוס]] הלהקות הצבאיות, שנרכש בשיתוף עם [[קרן ליב"י]]{{הערה|[[גלי צהל]], [http://glz.co.il/1138-40329-he/Galatz.aspx הלהקות הצבאיות מנסות להחזיר את היוקרה - עם אוטובוס]}}.בסוף ינואר [[2015]], נפרדו הלהקות הצבאיות מ[[אוטובוס]] הלהקות הצבאיות.
 
==הלהקות==
===הלהקות העיקריות===
הלהקות העיקריות היו:
* [[להקת הנח"ל]]
* [[להקת פיקוד צפון]]
* [[להקת פיקוד מרכז]]
* [[להקת פיקוד דרום]]
* [[להקת גייסות השריון]]
* [[להקת חיל הים]]
 
=== הלהקות הצבאיות במלחמת העצמאות===
* [[הצ'יזבטרון]]
* [[החישטרון]]
* [[להקת הכרמל]]
* [[להקת איילון]]
* [[הלהקה הצבאית הארצית]]
* [[להקות צבאיות קטנות במלחמת העצמאות]]: להקת אלכסנדרוני, להקת חיל הים, הצמד עדה וניניו, להקת צלילי הקסם, להקת תל ליטוינסקי
 
===להקות צבאיות נוספות===
* [[צוות הווי הנח"ל]]
* [[צוותי הווי פיקוד צפון]]: צוות הווי פיקוד צפון, שלישיית פיקוד צפון, להקות גולני, צוות הווי גולני, להקת אילן
* [[צוותי הווי פיקוד מרכז]]: צוות הווי פיקוד מרכז, צוות הווי צנחנים, שלישיית פיקוד מרכז
* [[צוות הווי פיקוד דרום]]
* [[מקהלת הרבנות הצבאית]]
* [[להקת חיל התותחנים]], וגם צוות הווי תותחנים
* [[צוותי הווי גייסות השריון]]: צוות הווי השריון, צוות הווי סיני, צוות הווי סדנאי השריון, מקהלת גברי השריון, צוות הווי סדנא גייסית
* [[להקות חיל האוויר]]: להקת חיל האוויר, צוות בידור חיל האוויר, צוות הווי חיל האוויר, רביעיית הזמר של חיל האוויר
* [[להקת חינוך מיוחד]]
* [[צוות הווי הנדסה קרבית]]
* [[צוות הווי פיקוד ההדרכה]]
* [[להקת הגדנ"ע]]
* [[להקת חיל המודיעין (החמ"ניות)]]
 
== להקות שקיימות כיום ==
* [[להקת הנח"ל]]
* [[להקת פיקוד דרום]]
* [[להקת חינוך כלים]]
* [[להקת קיטבג]]
* [[להקת צהלולים]]
* [[להקת מיטב]]
* [[להקת רביעיית חינוך]]
* [[להקת פיקוד העורף]]
* [[להקת חיל המודיעין]]
* [[להקת חיל האוויר]]
* [[להקת חיל הים]]
* [[להקת מז"י]]
* [[להקת חיל התקשוב]]
*[[להקת הרבנות הצבאית]]
 
* [[להקת אט"ל]]
* [[הרכב ג'אז]]
 
==לקריאה נוספת==
* שמואליק טסלר, '''שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות''', [[יד יצחק בן צבי]], 2007.
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.zemereshet.co.il/article.asp?id=19 סקירה על הלהקות הצבאיות הראשונות], באתר זמרשת
*[http://shironet.mako.co.il/html/indexes/works/2.html שירי הלהקות הצבאיות בישראל] באתר שירונט
*[http://mooma.mako.co.il/special_shirhashirim.asp מצעד הלהקות הצבאיות] דגימות להאזנה באתר MOOMA
* {{ynet|מיכל מרגלית|יפצ'ו תקבל סולו: אוטובוס להקות צה"ל חוזר|4507780|7 באפריל 2014||1}}
{{להקות צבאיות}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
'''להקו''' [[קטגוריה:שירות בצה"ל]]
[[קטגוריה:להקות צבאיות|ישראל]]
[[קטגוריה:להקות צבאיות בישראל|*]]