יצחק ארד – הבדלי גרסאות

בדצמבר [[1945]] עלה ארד ל[[ארץ ישראל]], במסגרת תנועת ה[[העפלה]], ב[[חנה סנש (ספינת מעפילים)|אוניית המעפילים "חנה סנש"]] והתגורר ב[[קיבוץ]] [[יגור]]. בתחילת שנת [[1946]] התגייס ל[[קורס טיס]] של ה[[פלמ"ח]] וקיבל רישיון טיס בריטי. במקביל הוא הדריך מניסיונו כפרטיזן בקורס קציני חבלה של הפלמ"ח באשדות ובאפיקים. הוא שירת כטייס בתחילת [[מלחמת העצמאות]] ובין השאר טס ל[[גוש עציון]] לאחר ש[[שיירת נבי דניאל]] הותקפה. הוא היה אמור לצאת לקורס טיס על מטוסי [[אוויה S-199|מסרשמיט]] ב[[צ'כוסלובקיה]], אולם לאחר שהתברר כי הוא [[עיוור צבעים]] הוא עבר להיות קצין החבלה של [[חיים לסקוב]] ב[[מבצע נחשון]]. עם הגדוד החמישי של הפלמ"ח לחם בקרבות ב[[ירושלים]] ולקראת סוף המלחמה השתתף ב[[מבצע חורב]]. לאחר המלחמה עבר לגדוד 9 כמפקד פלוגה והתקדם בסולם הדרגות והתפקידים ב[[חיל השריון הישראלי|חיל השריון]]. ב[[מבצע סיני]] נטל את הפיקוד על גדוד שריון לאחר שמפקדו נהרג. שימש מ"מ קצין שריון ראשי, קצין אג"ם של גייסות השריון, סגן מפקד חטיבה, מדריך ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]], ראש מה"ד אימונים. בזמן [[מלחמת ששת הימים]] שהה בלימודים והיה ללא תפקיד צבאי מוגדר, אך סייע ל[[יצחק חופי]] בעבודתו כמפקד מחלקת המבצעים במטכ"ל. אחרי המלחמה שימש ראש מטה אוגדת מילואים. הוא עשה תואר ראשון ב[[היסטוריה]] ו[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ותואר שני בנושא [[השואה]]{{הערה|שם=שמשון2}} אותו קיבל ביוני 1968{{הערה|{{דבר||מקבלי תארים ותעודות באוניברסיטת תל אביב - תשכ"ח|1968/06/12|00600}}}}.

 

 

===קריירה אקדמית, הנצחת השואה===