ספרייה דיגיטלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר פרקים להיות: ראו גם - לקריאה נוספת - קישורים חיצוניים - הערות שוליים
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\[\[(.+)\|\1\]\] +\1)
שורה 12:
 
==מאגרים אקדמיים==
ספריות אקדמיות רבות יוצרות מאגרים מוסדיים של ה[[ספר|ספרים]], ה[[עיתון|עיתונים]], ה[[תזה|תזות]], ויצירות אחרות של המוסד שעברו תהליך של [[דיגיטציה|דיגיטציה]]. רבים ממאגרים אלה נעשים זמינים לציבור הרחב עם כמה הגבלות, בהתאם למטרות של גישה פתוחה, בניגוד לפרסום מחקרים בכתבי עת מסחריים, שבו השותפים לעתים קרובות מגבילים את זכויות גישה. בארץ יש ספרייה אקדמית לכל מוסד אקדמי: [[אוניברסיטה|אוניברסיטה]] או [[מכללה|מכללה]].
 
==ארכיונים דיגיטליים==
[[ארכיון דיגיטלי|ארכיון דיגיטלי]] משמש לשמירה וניהול [[דיגיטלי|דיגיטלי]] של מסמכים על גבי מדיה דיגיטלית (כגון מחשב, שרת או זיכרון נייד). הארכיון הדיגיטלי מורכב ממידע שנוצר באופן דיגיטלי (למשל מסמכים שנוצרו במעבד תמלילים), וממידע שעבר תהליכי דיגיטציה: לדוגמה, המרה של מסמכי נייר למסמכים דיגיטליים באמצעות [[סורק|סורק]].
 
מעבר למשמעותו הבסיסית, נהוג לקשר את המושג [[ארכיון|ארכיון]] דיגיטלי למצבים שבהם כמות המסמכים והמשתמשים בהם רבה (תופעה שאופיינית בעיקר לארגונים עסקיים), ואז עולה הצורך בניהול חכם שלהם באמצעות מערכת ארכיון דיגיטלי. התועלות העיקרית של מערכת ארכיון דיגיטלי הן חיסכון במקום שהוקדש לאחסון הפיזי של מסמכי הנייר, וחיסכון בזמן באמצעות מציאת המסמך המבוקש במהירות. ארכיון דיגיטלי מאפשר מציאת מסמכים דיגיטליים בקלות, גיבוי של [[מידע|מידע]], ניהול הרשאות הקובע אילו משתמשים יחשפו לאילו מסמכים ועוד.
 
גם מוסדות ציבור בארץ ובעולם עושים שימוש ב[[טכנולוגיה|טכנולוגיה]] זו, בפרויקטים הקרויים ספריות דיגיטליות. באמצעות ניהול מידע דיגיטלי והעברתו על גבי רשת ה[[אינטרנט|אינטרנט]], הספרייה הדיגיטלית מאפשרת גישה מקוונת של משתמשים למקורות המידע‏. אחד הפרויקטים הדיגיטליים הידועים בעולם הוא [[פרויקט גוטנברג|פרויקט גוטנברג]] – המשמש כספריה דיגיטלית חופשית אליה מועלים ספרים ופרסומים שאין עליהם זכויות יוצרים. הגרסה הישראלית ליוזמה זו הוא [[פרויקט בן יהודה|פרויקט בן יהודה]].
 
==השפעה עתידית==
שורה 28:
 
===מרחבי חיפוש אינטרנטיים===
מרחבי החיפוש באינטרנט קיימים מאז שה[[אינטרנט|אינטרנט]] הומצא, מאגרי החיפוש הגדולים בעולם הם: [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]], [[יאהוו]].
במרחבי חיפוש אלו ניתן למצוא כל ערך שקיים במרחב עצמו או באינטרנט בכלל. כדי להתמקד ב[[ספרות|ספרות]] אקדמית ניתן להשתמש במנועי חיפוש ממוקדים יותר, והמוביל כיום ברשת הוא: [[גוגל סקולר|גוגל סקולר]]. במנוע חיפוש זה ניתן למצוא כמעט כל כתב עת, מגזין, מחקר, פרסום, מאמר וכו' שהועלו לרשת (אם הם עם זכויות יוצרים ואם הם בלי).
חיפושים אקדמיים אף יותר ממוקדים ניתן לעשות באתרי הספריות השונות של המוסדות האקדמיים בהם חברים החוקרים, ושם ניתן למצוא כמעט כל מחקר שנעשה אם במסגרת [[מאמר|מאמר]] מחקרי ואם במסגרת [[תזה|תזה]] או [[דוקטורט|דוקטורט]] שלא זכה לפרסום.
 
==יתרונות==
* שטח אחסון - ספריות מסורתיות מוגבלות שטח אחסון, לספריות דיגיטליות יש פוטנציאל רב יותר לאחסון [[מידע|מידע]]. מידע דיגיטלי דורש מרחב פיזי קטן מאוד לצורך [[אחסון נתונים - מונחים|אחסון]]. ככזה, העלות של שמירה על ספריות דיגיטליות יכולות להיות הרבה יותר נמוכות מאלו של ספריות מסורתיות. הוצאותיה של ספרייה פיזית גדולות בהרבה מכיוון שהן חייבות לשלם לעובדים, לתחזק את הספרים וה[[ספרייה]], לשלם [[שכר דירה]], והוצאות נוספות.
* חידושים טכנולוגיים - שני סוגים של ספריות דורשים קלט [[קיטלוג]] כדי לאפשר למשתמשים לאתר ולאחזר חומר. ספריות דיגיטליות מאמצות חידושים בטכנולוגיה אשר מספקת למשתמשים שיפורים בטכנולוגיות כגון: ספר אלקטרוני ושמע, כמו גם הצגת צורות חדשות של תקשורת כגון אתרי ה[[ויקיפדיה]] ו[[בלוג|בלוגים]] שונים;
* נגישות למשתמשים - יתרון חשוב להמרה הדיגיטלית הוא נגישות גדולה יותר למשתמשים. כך, זמינותם של אנשים שלא יכולים להיות פטרונים מסורתיים של הספרייה גדלה וזאת בשל מיקום גאוגרפי או השתייכות ארגונית. אין גבול פיזי. המשתמש של ספרייה דיגיטלית לא צריך ללכת לספרייה פיזית. אנשים מכל רחבי העולם יכולים לקבל גישה לאותו מידע, כל עוד חיבור אינטרנט זמין.