מכרז – הבדלי גרסאות

למרות שבית המשפט העליון קבע כי "מכרז שתוצאותיו ידועות מראש אינו מכרז כלל, מעשה רמיה הוא"{{הערה|[ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=866871 בג"ץ 3751/03 אילן נ. עיריית ת"א]}}, בישראל לא ניתן בדרך כלל לנקוט סנקציה פלילית כנגד עורך המכרז, גם כאשר מתברר שנערך באופן פסול. על רקע זה הציעו חברי כנסת לשנות את החוק ולהפוך את תפירת המכרז לעבירה פלילית שיש עמה [[קלון (משפט)|קלון]] {{הערה|[{http://www.haaretz.co.il/misc/1.1186370 יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט: "כל ראש עיר יחשוב פעמים"]}}, אבל החקיקה לא הושלמה, והיום גם כאשר מתברר כי מכרז נערך תוך העדפה פסולה, התרופה היא ביטול המכרז, או מתן פיצוי כספי למתמודד שנפגע. הליך פלילי יינקט בדרך כלל, כאשר הוכח קשר עסקי או קשר משפחתי מדרגה ראשונה, בין עורך המכרז לזוכה שהועדף באופן פסול. כאשר מוכחת העדפה פסולה על רקע זיקה פוליטית או העדפה פסולה אחרת, התרופה המקובלת היא ביטול המכרז.

הליכים פסולים נחשבים נפוצים בעיקר במכרזי כוח אדם, ולפי דוח מבקר המדינה {{הערה|[http://old.mevaker.gov.il/serve/showHtml.asp?bookid=460&id=0&frompage=275&contentid=8358&parentcid=8357&direction=1&bctype=1&frombutton=0&startpage=13&sw=1366&hw=698 דו"ח שנתי 56ב' - מבקר המדינה]}} ב-55% מהמכרזים שנערכו במשרדי ממשלה המכרז היווההיו "הצגה שתוצאותיה ידועות מראש", כיון שנבחר אדם שכבר מילא את התפקיד. בדו"ח משנת 2005, קבע מבקר המדינה כי "הנציבות, שתפקידה להיות שומר הסף האחראי לתקינות המכרזים ולמימוש עקרונות היסוד של שיטת המכרזים, חרגה מכללי המכרזים בכך שסייעה למשרדי הממשלה שנבדקו לקיים הליכי מכרז למראית עין". בשנים האחרונות פועלת נציבות שירות המדינה לקדם רפורמה לתיקון המצב {{הערה|[ http://www.csc.gov.il/units/reform/pages/default.aspx המטה ליישום הרפורמה - נציבות שירות המדינה]}} אשר תחול על מכרזי כח אדם במשרדי ממשלה, אך לא על מכרזים בשלטון המקומי, ולא על מכרזים לרכישת טובין או התקשרות עם קבלנים.