היסטוריה צבאית של קנדה – הבדלי גרסאות

החל משנת [[1763]] ועד לאיחוד קנדה ב-[[1867]] [[הצבא הבריטי]] סיפק את צרכיצורכי ההגנה של קנדה, למרות שקנדים רבים נלחמו יחד עם הבריטים בעימותים שונים.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=FamJrJEvymIC&pg=PA399&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Martin Brook Taylor; Doug Owram (1994). Canadian History: Beginnings to Confederation. University of Toronto Press. p. 399.]}} כשהחלו הכוחות הצבאיים הבריטים לעזוב את קנדה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים, חשיבותה של המיליציה (שכללה יחידות פרשים, ארטילריה, הנדסה וחיל רגלים שונות) נעשתה ניכרת יותר ויותר. זמן קצר לאחר שקנדה הצטרפה למלחמת הבורים, התנהל ויכוח על השאלה האם צריך להיות לקנדה צבא משלה. כתוצאה מכך, המפקד הבריטי האחרון של הכוחות הקנדים הנהיג כמה רפורמות כדי שלקנדה יהיו את היכולות הטכניות והלוגיסטיות הדרושות לצבא. ב-[[1904]] מונה המפקד הקנדי הראשון של הכוחות הקנדים והיה לראש המטה הכללי. בשלב זה הוקמו הגיסות החדשים של ההנדסה הקרבית, הקשר, הסיוע, התחזוקה, ההדרכה, הרפואה, המנהלה והתשלומים.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=953E0vPpvOEC&pg=PA19&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Richard Arthur Preston (1991). To serve Canada: a history of the Royal Military College since the Second World War. University of Ottawa Press. p. 19.]}}